ליל אמצע הקיץ בבית-אחוזה בשוודיה. לילה לבן, בו השמש אינה שוקעת, והאיכרים מבלים בריקודים ובשתייה עד אור הבוקר. אל החגיגה מצטרף בנו של בעל הבית, ומכל הנוכחים, הוא מתעקש לרקוד דווקא עם המשרת האישי של אביו. האציל והמשרת נקלעים לסחרור של תקוות, יצרים, אלימות ומאבקי שליטה.
עבור בן-הרוזן זהו ניסיון נואש לבטא את המשיכה והתשוקה שהדחיק כל חייו. עבור המשרת השאפתן, זהו הסיכוי האחרון להיחלץ מחיים אפרוריים ונידחים, ומאירוסים כפויים לטבחית שהרתה לו.
ככל שמתקדם הלילה מתנפצות האשליות ונחשפים השקרים, כאשר השניים נאלצים להתמודד גם עם הגינוי והתיעוב של בני-הכפר, ובראשם הארוסה הזנוחה. ומעל הכל מרחף צילו של האב, הרוזן האימתני, שהשניים מתאמצים בכל כוחם להימלט ממנו.