![](../images/corner.gif) |
![](../images/transparent.gif) |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | | | | | 1 | | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | | 30 | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
![](../images/corner_l.gif) |
דרמה |
![](../images/corner.gif) |
|
|
|
|
VANYA ON 42ND STREET |
ואניה ברחוב 42 |
|
|
|
|
|
|
משתתפים: וואלאס שון , ג'וליאן מור , אנדרה גרגורי |
הופעה ראשונה: ארה"ב 1994
משך הופעה: 120 דקות
|
|
|
|
הבמאי אנדרה גרגורי מזמן קבוצת צופים (וכך גם אותנו) לחזות בחזרות של קבוצת התיאטרון שלו המעלה את "הדוד ואניה" של אנטון צ''כוב. התפאורה מינימליסטית, השחקנים לבושים בבגדיהם שלהם, הטקסט - לו אחראי דיוויד מאמט - הוא עדכני ורגיש. והקסם קורה. מה שמתחיל כתיעוד של הצגה, הופך, בזכות המשחק המופלא של צוות השחקנים, בייחוד של וואלאס שון בתפקיד הטראגי-ציני של ואניה, לחוויה רגשית ולסרט האוחז בגרון ולא מרפה. בסרטו האחרון מוכיח לואי מאל כי צ''כוב עדיין רלבנטי גם כיום.
אנגלית, תרגום לעברית.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|