|
|
|
 |
תל אביב דאנס |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
כוריאוגרפיה: אורלי פורטל
מוזיקה: אורי אלבוחר
תאורה: נדב ברנע
תלבושות: רוסלו שמריה |
| רקדנים: אורלי פורטל, ארתור אסטמן, מיה תמיר, ללאל פיליורה, נעה גרוניך, דניאל קוסטה |
|
|
|
|
"תן לי את חירותי, שחרר את ידיי / אני נתתי (הכול) לא השארתי מאומה/ אוי לי מכבלך שהגיר דם מפרקי ידיי / למה שאשאירו? וכי מה נותר לי בך?" – אברהים נאג׳י, "אל אטלאל".
בתרגום עכשווי ובקולה של אום כולתום, אם האומה הערבית, מופנית זעקה אל האל שנטש. בזמנים שהתרבות נדחקת, המוזות שותקות והלב כבד, המוטיבציה ליצור מתחלפת בהכרח לשרוד, זרעי יופי מונבטים ברסיסי מלחמה. היצירה צומחת מתוך הריסות. גופים עטופים בתכריך חיים, ידיהם כבולות, רוקעים ברגליים, מכים על בית החזה ודורשים חירות. זהו מחול קינה על אובדן חיים ואמונה. ״והארץ הייתה תוהו ובוהו״. הרקדנים בקולם ובגופם נאנחים ומבקשים את איחוי הכאב הגדול של שני העמים. שתי שפות נארגות האחת בשנייה, מצלולן מתמזג לקריאה משותפת ונחשף חיבורן המקורי והקדום. המוזיקה, השפה והקול נמהלים אל תוך המחול עד לכדי ״טאראב״ – התעלות אקסטטית.
אורלי פורטל – רקדנית, כוריאוגרפית, מורה למחול, מטפלת בתנועה ובקול, חוקרת מחול שבטי, פולקלור מרוקאי, והמפתחת של שפת מחול ייחודית, המתבססת על יצירת תנועה מתוך מצב של הרפיה, המכבדת את התנועתיות הטבעית של הגוף ואת מבנה הנפש והגוף של כל רקדן ורקדנית. יצירתה מציגה פרשנות עכשווית למסורות עתיקות ומשלבת אלמנטים מתחום – מחול מודרני עכשווי, קונטקט אימפרוביזציה ופלדנקרייז.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|