|
|
|
הקאמרי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: יעל רונן מוזיקה: אלון לוטרינגר תעתוק וניהול מוזיקלי: עינת פלגי תמליל: סער מגל תאום אמנותי: קרן גרנק |
משתתפים: ראידה אדון , חי מאור , רינת מטטוב , צבי סהר , עינת אביטל גליקסמן , מיכל קלמן , רועי מליח רשף |
הופעה ראשונה: 28 באפריל 2006
|
|
|
|
אנסמבל עיתים בשיתוף עם התיאטרון הקאמרי מעלה את ההצגה "כישוף" מאת ובבימוי יעל רונן. ההצגה נכתבה תוך כדי תהליך החזרות ומביאה קולאז'' תיאטראלי שבמרכזו עומד עולם הכשפים, המגיה והמסתורין המהווים אמצעי לבדיקת יחסי הכוחות בין גברים לנשים.
משחר ההיסטוריה יוחסו לנשים תכונות מאגיות (על טבעיות). במרוצת הזמן הפכה הדמות הנשית מ אלה "יוצרת- כל" למכשפה.
המחזה שואב מעולם המאגיה והמסתורין ומתמקד במתח שבין המינים, מבריאת העולם ועד היום.
קולאז'' תיאטראלי, הבודק באמצעות מקורות יהודיים, את הקשר התרבותי שנוצר בין נשים לכישוף.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (11 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 11. מדהים חזק!
| | | | מחשבה , מעורר השראה , יפה כמו חלום . מוזיקה מדהימה של אלון לוטרינגר. ויצריתיות מכשפת של הבימאית המוכשרת
הוסף תגובה | | | | |
| 10. רדוד ובוסרי
| | | | לצערי הנושא המופלא הזה זוכה למעיין אילוסטרציה, שאין בה מבט חתרני של ממש תחת התפיסה המסורתית של נשים כמקור כל רע. רונן מתמכרת לגימיקים בימויים שלא ממש מוסיפים מימד פרשני ונשארים ברמת הפירוטכניקה. ההצגה בוסרית ולא מעמיקה ונראית כמו תרגיל מוצלח בבית-ספר למשחק ולא יותר.
הוסף תגובה | | | | |
| 9. מהפנט. מרתק
| | | | לאוהבי תיאטרון אמיתי בלבד. ולגברים "חדשים"
הוסף תגובה | | | | |
| 8. אחת ההצגות הנפלאות שראינו אי-פעם
| | | | המשחק והבימוי נפלא, נועז, אמיץ, מלא שאר-רוח ודמיון ומצחיק מאוד. השחקניות מהממות. יצאנו בתחושה שראינו דבר מדהים וחד-עמי.
כל הכבוד ותודה רבה
הוסף תגובה | | | | |
ז'נט ומולי , (07/06/2006) |
| 7. וברצינות...
| | | | זו הצגה יפה. לא יודעת אם כמו התגובות הקודמות היתי מעידה עליה כגאונית וכ"ו. פשוט עבודה יפה, נקיה בדרך כלל, עם כמה רגעים מקוריים ומעניינים ושימוש יפה בטקסט יהודי. שווה ללכת.
הוסף תגובה | | | | |
| 6. מדהים..
| | | | מדהים...גאוני...מצחיק עד מאד...חוויה מדהימה שמומלץ לכל אחד לעבור...
באמת מדהים...התאטרון הפוסט-מודרני שניתן לקחת מהחוויה הזאת...
אי אפשר לתאר במילים....
הוסף תגובה | | | | |
פה פעור... , (16/05/2006) |
| 5. מה זה?
| | | | אם רוצים עומק ומקוריות אז למה אני מרגישה חנופה אובססיבית לקהל, מה בכול מחיר אני חייבת לצחוק, איזו איכות ואיזה נעליים, גם פה מנסים כאילו להתעמק במשהו אבל למעשה הכול קישקוש של מגלומנים.
הוסף תגובה | | | | |
| 4. מכשף.
| | | | שונה אחר מוזר מהפנט, מפעיל את כל החושים [ אפילו את חושה הריח ] הצגה שהיא כמו טריפ ... מומלץ גם לסטלנים כבדים ....
הוסף תגובה | | | | |
| 3. הצגה מעולה!!!!
| | | | סוף סוף הצגת תיאטרון!!! נהניתי נורא מהשילוב של כל האלמנטים שקיימים בתיאטרון: תאורה, תפאורה, תלבושות ,מוסיקה,טקסטים מדהימים מן המקורות וכמובן משחק מצוין של כל האנסמבל כאחד.שאפו!!!
הייופי של ההצגה שהיא חוצה גבולות של מיינסטרים בזה שאין בה קו עלילתי רציף,השפה היא לא שפה מדוברת,קטעי תנועה מרהיבים ביופיים.
סוף סוף הצגה שאין בה כוכב נולד\טלנובלה\לרקוד אלא קבוצת שחקנים אנונימית ומעולה שבראשן עומדת בימאית אחת- יעל רונן התגלית של השנים הבאות!!!
תודה!!!
הוסף תגובה | | | | |
| 2. כישוף
| | | | כישוף הינה חוויה מהממת. הכוריאוגרפיה והשימוש בתאורה ובצלליות יוצרים תמונות שלא היו מביישות יוצרי אפקטים בהוליווד.
השחקנים נהדרים.
באשר למסר של המופע - איני חושב שמדובר בפמיניזם. בתקופות קמאיות האנושות הייתה מטריארכלית בדיוק מהסיבה, שהאישה היא המבטיחה את התחדשות הדורות והמשך קיום האנושות. כאשר הגבר הפך בכוחו הפיזי את החברה האנושית לפטריארכלית הוא הביע את חרדתו מכוחה של האישה על ידי הטלת חוקים ומגבלות המצוטטים במופע בבהירות.
כוחה של האשה מהוה איום על הגבר ולכן מיחסות הדתות למיניהן לאשה יכולות כישוף, טומאה וכו' כדי ליצור תחום
בטחון לגבר. הדתות הפכו את האשה ליצור נחות ומסוכן, שיש להגביל את יכולת השפעתו על מנת שתהיה לגבר שליטה עליה.
כמו בעבודות קודמות של רינה ירושלמי נעשתה גם כאן
עבודה נפלאה של חשיפת מקורות ושימוש בטקסטים -
חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות - המאירים את הנושא
ופותחים אשנב לחשיבה מחודשת.
את הבעיה הזאת מעלה המופע על השולחן וקורא עליה תגר,
הוסף תגובה | | | | |
| 1. מופע אחר ומוזר
| | | | אחד הדברים המוזרים שיצא לי לראות על במות התיאטרון ה"מכובדות" של ישראל, אבל גם אחד הדברים הטובים שיצא לי לראות.
קשה להגדיר את זה כהצגה, לאור החוסר המובהק בעלילה (למשל). יש לנו פה מופע, בצורתו הבסיסית ביותר, של תנועה, משחק, אור וצלילים, המשולבים יחדיו להעלאת הפמיניזם על נס, תוך גיחוך אלו המרגישות שכנשים הן יותר טובות.
איזון מושלם של הרבה דברים
רק ברכות ליעל רונן ולשחקנים המעולים.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|