|
|
|
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משתתפים: סופיה לורן, וירג`יניה דה ברסיה, אנריקו לו ורסו |
הופעה ראשונה: 2014 ארץ מקור: איטליה
משך הופעה: 25 דקות
|
|
|
|
את המחזה הקצר, "הקול האנושי" כתב ז'אן קוקטו הצרפתי ב-1930. מאז הפך לאחת מפיסות הרפרטואר הפופולאריות ביותר לשחקניות באמצע החיים. זהו מונולוג של אישה, "בגיל העמידה", שמאהבה מזה חמש שנים עזב אותה למען אישה אחרת. היא מדברת איתו בטלפון והקו ניתק שוב ושוב, כשקוקטו משתמש היטב בסמליות של הכשל הטכנולוגי.
היא חוזרת כל פעם אל השיחה איתו, אך מצבה הנפשי הולך ומשתנה, הולך ומתדרדר. בהתחלה היא מנסה להיות חזקה, ומשקרת לו על כך ש"הכל בסדר", שהיא בדיוק חזרה מבילוי, שהיא מחזיקה מעמד יפה. אך ככל שהשיחה נמשכת ונקטעת, היא הולכת ומתפרקת ומתמוטטת. שחקניות רבות נתנו את גרסתם, והאחרונה שבהם היא סופיה לורן המבוגרת, כולה עדינות ויופי, רוגע וסערה, חוזק וחולשה, כפי שמתבוננת בה המצלמה בבימויו של בנה, אדוארדו פונטי.
לאחר הסרט הקצר תוקרן האופרה: La Voix Humaine בית האופרה פרגולזי, יזי, איטליה, 2009 / 40 דקות תרגום לעברית
מבוסס על הטקסט המקורי מאת: ז'אן קוקטו מוסיקה מקורית: פרנסיס פולנק מנצח: מאתאו בלטרמי בימוי: ליאו מוסקטו סופרן: שרלוט ריידיק
איטלקית, תרגום לעברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|