|
|
|
 |
סמינר הקיבוצים |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: בשמת חזן
תמליל: ג`סי זרעית
מוזיקה: רוני איש-רן
תעתוק וניהול מוזיקלי: זאב לוי
תחקיר ועריכה: אביה בש-סוקול
תאום אמנותי: ג`ודי קופפרמן |
משך הופעה: כשעתיים כולל הפסקה
|
|
|
|
שלמה נוימן, משורר וסופר, בן לניצולי שואה שותקים, חש שהזמן אוזל. הוא רוצה להתכונן רגשית לשואה הבאה והדבר מערער את חייו עם משפחתו הקטנה - אשתו רות ובנו יריב.
כשנפרד מהמאהבת שלו, איילה, היא העניקה לו ספר ששינה את חייו. ספרו של הסופר היהודי פולני – ברונו שולץ. העולם הססגוני והמפתיע של ברונו חושף את שלמה לחיוניות והצבעוניות המצויה בו עצמו. שלמה נוימן מתחבר לעולמו של שולץ , מתרגש מהמציאות שמצליח ברונו לכתוב - וכשהוא לומד על המוות שגנז את האיש המופלא הזה בסתמיות אכזרית, הוא אינו מסכין עם העובדות (המצטרפות כמובן לסיפור של העם היהודי בשואה, כמו גם לסיפור משפחתו שלו) ויוצא לטוות פנטזיה של סיום אחר. הוא עולה לרגל לאתרי חייו ולאתרי דמיונו של ברונו שולץ, ועורך מסע פנימי אל תוך חייו.
במהלך מסעו, עורך שלמה שיחות נפש עם הים ומנסה להתחקות אחר כתב היד הנעלם של שולץ - `המשיח`, ומחפש באופן נואש אחר מילים שיתנו הסבר לשבר הגדול שלתוכו נולד, ושיאפשרו לו לחיות את חייו שלו עם בנו ואשתו.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (6 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 6. אני הייתי שם אתמול - וחשתי ההיפך
 | |  | | נכון, זו הצגה לקהל אינטלגנטי או לקהל שמוכן לחוות חוויה
אבל אנשים - לא רק אני - בכו וצחקו והתרגשו
הוסף תגובה | |  | |  |
| מרצה בסמינר , (06/06/2007) |
| 5. מעניין ומרתק
| | | | איני יודע באיזו הצגה נכחת אך אני צפיתי בהצגה היום באולם מלא תרתי משמע גם בקהל וגם בכישרון מדהים של כל השחקנים שמילא כל רגע ורגע גם אם הסיפור לא הובהר עד הסוף רק בשביל זכרונו של ברונו שולץ ועבודת האנסבל המצויינת יש לרוץ לראות את ההצגה - נותרו עוד 2
הוסף תגובה | | | | |
| צופה נלהב , תל אביב (05/06/2007) |
| 4. משעמם ולא מובן
| | | | הקהל מצביע ברגלים ישבתי באולם כמעט ריק- יותר שחקנים מקהל.. השחקנים לא יודעים מה היה הרעיון של הבמאית..
הוסף תגובה | | | | |
| סטודנט סמינר , תל אביב (05/06/2007) |
| 3. ברונו. לרוץ לראות
| | | | הגענו להצגה בלי שום מושג על מה היא ואיך. ישבנו מרותקים במשך שעה ועשרים למופע אסתטי בעל הומור דק וחן. כל כך הרבה דברים קורים על במה מעוצבת בקפידה עם תלבושות מקסימות. ג`סי זרעית עשה עבודת כריאוגרפיה מקסימה שבאה לידי ביטוי בכל רגע והשחקנים נעים בצורה מושלמת כל כך. סגנון הבימוי של בשמת חזן שהופך את ההצגה לכמעט שיר עקבי במשך כל הערב. ואי אפשר לפסוח על עיצוב התאורה המושלם של ג`ודי. ברונו מביא לבמה איכויות אסטתיות שהופכות את הצפיה לחגיגה של יופי. האי-ריאליזם המבלבל בהתחלה הופך להיות שפה שמקבלת את הצידוק שלה לקראת סוף ההצגה.
תודה לבשמת ולכל השחקנים המעולים על ערב מהנה.
הוסף תגובה | | | | |
| חגי , מעלה אדומים (01/06/2007) |
| 2. הצגה מהפנטת
| | | | שחקנים מוכשרים שממלאים במשחקם טקסט פיוטי בנוכחות מהפנטת ובתנועה מרתקת הרבה זמן לא חוויתי חוויה תאטרונית מיוחדת שכזו , ממולץ בחום
הוסף תגובה | | | | |
| אורית , תל אביב (27/05/2007) |
| 1. מקסים (ללא תוכן)
| מישהו מהקהל , (27/05/2007) |
|
|
|
|