|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
This Must Be The Place |
זה בוודאי המקום |
|
|
|
|
|
|
שחקניות: שון פן, פרנסיס מקדורמנד, הארי דין סטנטון, לירון לבו |
הופעה ראשונה: 2012 ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: 111 דקות
|
|
|
|
שאיין (שון פן) הוא זמר רוק-נוצץ מזדקן שפרש מהמוזיקה לפני שנים, אבל עדיין מקפיד להתאפר בכבדות מידי בוקר, בעיקר מקפיד לצבוע את עיניו ושפתיו, ולהתהדר בלבוש צעקני, בפאה של שיער שחור סטייליסטי, ארוך ונפוח, בנוסח גותי. הוא חי בבית מפואר בדבלין עם אשתו ג'יין (פרנסס מקדורמנד), כבאית מקומית, סובל מדיכאון קיומי ומנהל שגרת חיים מתבטלת-מתפנקת.
כשנודע לו שאביו, עמו לא היה בקשר שנים רבות, שוכב על ערש דווי, הוא מפליג לניו-יורק, בגלל חרדת הטיסה שלו, כדי להיפרד ממנו, אך מאחר את המועד. האב מת. שיין נפגש עם קרוב משפחה (לירון לבו) ועם צייד הנאצים מרדכי מידלר (ג'אד הירש) ולומד לדעת שאביו ביקש כל חייו לנקום בקצין נאצי שהתענה לו במחנה ריכוז.
שאיין מחליט לצאת למסע באמריקה בעקבות האיש ובדרך מתוודע לשלל דמויות ססגוניות. עם חלקן הוא מפלרטט וחלקן מסייעות לו לאתר את המקום בו מתבודד הנאצי הקשיש, בדרום של ארצות הברית.
אנגלית, תרגום לעברית
ביקורות הבמאי האיטלקי יוצא הדופן סורנטינו ("איל דיבו") הוציא תחת ידיו יצירה מפעימה-מרגשת-מדהימה בכל קנה מידה. בעלילה אותנטית מסוגננת של סרט מסע ביזארי/ וידאו-ארט ארוך מרהיב, עשיר ויפהפה. בטקסטים ודיאלוגים חכמים ומפוכחים. בוויזואליות פלסטית של חלום נפלא או הזיה סוריאליסטית שלא רוצים להתעורר מהם (לא מעט בזכות הצילום של לוקא ביאצי). ובמוזיקה מרגשת (של דייוויד ביירן, לשעבר מנהיג "טוקינג הדס"). פן עושה כאן את אחד מתפקידיו המרשימים ביותר. לגזור ולשמור.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|