מנחם גולדברג הוא אדם כריזמטי, שהגשמת חלומות אצלו היא דרך חיים. מסע העלייה לרגל נמשך תשעה ימים (לפני פסח) לאורך כמאה ושבעים קילומטרים, מהושעיה שבצפון ועד לכותל המערבי שבירושלים. מנחם צועד עם שני בניו הקטנים, בני השבע והתשע, דרך פלסטין הבוערת (יום האדמה), כשלרגעים התחושה הנוצרת אצל הצופה היא של "עקדת יצחק" מודרנית.
רובו של המסע התנ"כי הזה עובר בנופים התנ"כיים של יהודה ושומרון; האתונות משתלבות היטב בנוף, רוכביהן - לא תמיד. מתחת לפני השטח השלווים רוחשת אינתיפאדת אל-עקצה ומעליו בולט המתח בין הפלשתינים לשכניהם המתנחלים, כשמנחם לפחות על פי כיפתו הסרוגה, נמנה על אוהדיהם. מסעם של מנחם ושני בניו מהגליל לירושלים "בדרכי אבות" הוא מטאפורה על - וגם מבט אל המציאות שהם פוגשים בדרך, ארץ השטחים על שני צידיה - הפלשתיני והמתנחל.
אך כל זה הוא רק הרקע לנושא האמיתי של הסרט - הצצה אינטימית אל המשפחה והנפש, אל הדרך המרתקת בה משייטים מנחם וילדיו בין מציאות של אתונות להזיות על מלוכה; בין טירוף וחוסר האחריות לתבונה חינוכית רבת עומק ורוך.