|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי הפקה ותסריט: טייפון פירסלימוגלו
הפקה: אילקנור אקנלאר
ציורים ועיצוב: קולין מונייר
עריכה: סיסק כרמאן
מוזיקה: סנגיז אונורל |
| שחקניות: מליסה אחמדי , ריזה אקין , אמין בס , מוחמד קנגורן , גורבוז דמיר |
הופעה ראשונה: 2007
ארץ מקור: טורקיה
משך הופעה: 109 דקות
|
|
|
|
ריזה הוא נהג משאית והמשאית היא יותר ממקור פרנסה עבורו, היא העוגן שלו בחיים. יום אחד, זמן קצר אחרי שהוא מגיע לאיסטנבול, המנוע מתקלקל והתיקון יקר. ללא מקור פרנסה, ריזה לא יוכל לשלם את המשכנתא שלקח כדי לקנות את המשאית. הוא מחפש בקדחתנות אחר עבודה אחרת וגר בינתיים במלון רעוע, מלא בטיפוסים שנשכחו על ידי החברה, מהגרים, מובטלים, זקנים. ביאושו הוא פונה לחברה לשעבר בשם אייסל, אך היא עדיין כועסת ובכל מקרה יש לה בעיות משלה.
איסטנבול של ריזה אינה מטרופולין תוסס וצבעוני של ברים ותיירים, אלא עיר שמוצאת את עצמה, כמו גיבורי הסיפור, במצב של המתנה. העיר הקודרת היא מפה של פשעים שאין להם כפרה, ודומה יותר לסנט פטרבורג של רסקולניקוב ב"חטא ועונשו" מאשר ללונדון של וודי אלן ב"נקודת מפגש". אומר הבמאי: "אבטלה היא הבעיה הגדולה ביותר של טורקיה היום. בדרכו, משקף הסיפור של ריזה את התקווה של טורקיה להצטרף יום אחד לאיחוד האירופי. אנשים פה משוועים לניצוץ של תקווה".
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|