|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| בימוי: סימון באדר וג`ו שמייזר |
הופעה ראשונה: 2010
ארץ מקור: אוסטריה
משך הופעה: 98 דקות
|
|
|
|
צריך מנה גדושה של אומץ כדי לעמוד מול המצלמה קבל עם ועולם, ולספר מה זאת אומרת להיות בת להורים ונכדה לסבים וסבתות נאצים, או לגלות שאמא שלך עינתה נשים במחנה ריכוז. שתי הבימאיות מציינות נקודות מפתח בהתייחסות האוסטרית לנאציזם, שלוותה בהכחשה והדחקה.
כפמיניסטיות, הן בודקות איך תפקדו הנשים בזמן המלחמה ואחריה. הן מביאות עדויות של בנות ונכדות המתארות בגילוי לב ובכאב איך התפתחה ההבנה שלהן לגבי שייכותן הגנטית (החד משמעית) והנפשית (הרב משמעית); איך הן מתמודדות עם המשא הזה שעל כתפיהן (כאימהות, למשל); ועד כמה האמביוולנטיות מתעתעת בהן. העדויות מלוות בצילומי ארכיטקטורה המדגישים רובד סימטרי, מעוצב, נקי וקר של וינה שאחרי המלחמה.
גרמנית, תרגום לאנגלית ולעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|