מחול - היום בו לא נולדתי

תגובת גולשים (1 תגובות)

1. סרט טוב מעניין


	סרט ממש מעניין הפקה גרמנית ארגנטינאית הוא קצת איטי , לפעמים נוגע לא נוגע לפעמים שקט מדי, הרגשות לפעמים לא נראו לי באים לידי ביטוי במידה מספקת. הנושא אינו חדש: למעשה כמה נושאי משנה. נושא ראשון: היתומים , ילדי הנעלמים אשר עונו ונרצחו על ידי הכת השלטת בארגנטינה במהלך שנות השמונים. נטען שמדובר על כ- 30,000 נעלמים - לרוב אנשים צעירים. נותרו יתומים רבים - הרבה מהם אומצו על ידי משפחות חשוכות ילדים אשר השתייכו למעמד השליט, מעמד הקולונלים. היה בזמנו סרט לא מוצלח שנושאו היה הגילויים שחווה ילד מאומץ שגילה שהוריו האמיתיים נרצחו על ידי המעמד של ההורים המאמצים. אני זוכר שהיה סרט אחר על אותו נושא - שבו כיכבה בחורה המחפשת את עברה. 2. הנושא השני הכללי והגדול: מתי, והאם בכלל יספרו הורים מאמצים לילדם - שהוא מאומץ ? האם הם ימתינו שהילד יגלה זאת לבדו ? או יעדיפו לשלוט בארועים ולגלות זאת בזמן שהם יבחרו ושהם יראו אותו כמתאים ? ------------- הצילומים מעניינים ויפים , צילומים רבים של בואנוס איירס. דווקא אזורי הפועלים או המעמד הבינוני של העיר. לאו דווקא האזורים המפוארים והידועים. עיר מרתקת שוקקת חיים, חיה , נושמת, מתנועעת. אף על פי שהסרט מתרחש כעת ומצולם כעת - חלקים של העיר נראים כמו עיר משנות החמישים או השישים. כמו מעין אירופה שינה כזאת. מלונות מהסוג שרואים בקרבת תחנות הרכבת, ושעולים 30 דולר: טפטים, מנורות אפלוליות, טלוויזיה ישנה, ארון חורק צבוע בלקה. למטה השחקנית הראשית, ג`סיקה שוורץ כאן למטה עם אביה המאמץ הגרמני בבואנוס איירס היא מנסה לטלפן למצוא את הקצוות. האב המאמץ מביט בחשש ובחרדה שהיא לא תגלה יותר מדי על מעשיו הרחוקים. הטריילר של הסרט כמו תמיד בסרטים של ילדים מאומצים - יש את הכעס של הילד על ההסתרה ומצד שני קיימת הנאמנות הבלתי ניתנת לערעור של הילד להורים שגידלו אותו, על אף הכעס. למעשה - אין אשמים בסיפור הזה , הנשמע מאד אמיתי, בסרט. ============================= ספויילר - ספויילר זוג גרמני ששהה בארגנטינה במשך 6 שנים כנציגים רשמיים במהלך שנות השמונים, ואשר לא הצליח להוליד ילדים משלו - נתקל במצב שבו האישה העובדת כגננת, נוכחת לדעת שבאחד הימים אחת הילדות נותרת בגן, מבלי שאף אחד מהוריה יגיע לקחת אותה. היא לוקחת את הילדה לביתה, ולבסוף מסתבר שההורים "נעלמו", נחטפו ונהרגו על ידי השלטון. הצורך האישי של הזוג הגרמני, בתוספת התחושה שהם עושים מעשה טוב כי לילדה כבר לא היו הורים - גורמים להם לפעול מהר ולצאת מארגנטינה במהירות שיא. השנים עוברות, הם מגדלים את הילדה בהרבה אהבה, הילדה הופכת לשחיינית צמרת. הסרט מתרחש כאשר היא טסה לצ`ילה כדי להשתתף בתחרות. יש לה חניית ביניים בבואנוס איירס, ובשעת חניית הביניים, היא יושבת על יד אם השרה לילדה בספרדית שיר הנשמע לה מאד מוכר. פתאום תוקף אותה מעין זכרון רחוק ומודחק, היא מתחילה לבכות....הולכת לנגב את דמעותיה, ובינתיים היא מפספסת את טיסת ההמשך לצ`ילה. היא נותרת לכמה ימים בבואנוס איירס, מתקשרת לאביה בגרמניה, ומספרת לו את ההשפעה המוזרה של השיר שהיא שמעה. האב המבוגר המבין את ההתרחשות לא מוכן לקחת שום סיכונים, עולה על המטוס הראשון לבואנוס איירס, ומתייצב אצל בתו המאומצת במלון "דאגתי לך" הוא אומר לה. בסופו של עניין סוד האימוץ מתגלה, הבת מגיבה בכעס, מתחילה לחפש את משפחתה, ובקלות יתרה מוצאת את דודתה - אחות אימה. הפגישות עם המשפחה הארגנטינאית מאד רגשיות, ואז עולה השאלות מכל הכיוונים. הארגנטינאים שואלים אותה "היכן היית ? איך הגעת לגרמניה ? חיפשנו אותך במשך שנים " המאומצת שואלת "מה עשיתם אחרי שאמא נעלמה ? איך הסכמתם שאני אעלם ?" הבירור מעלה כי האב ההורים המאמצים הסתירו משארי משפחתה את העובדה שמצאו את הילדה. כאשר הדודים הגיעו לשאול על הילדה, הם השיבו בשלילה , שאינם יודעים עליה דבר. עולה כעס נורא מצד המשפחה הארגנטינאית המחליטה לנקום באב המאמץ הנמצא עדיין בבואנוס איירס. הדודה מגיעה למלון של גיבורת הסיפור ומסבירה "הוא גנב אותך....חטף אותך....במשך שנים הייתי מסתכלת ברחוב על כל ילדה בגילך כדי לחפש אותך....אנחנו רוצים לתבוע אותו....הוא צריך לשבת בבית סוהר.....אבל לא רצינו לעשות את זה ללא שיתוף הפעולה שלך\|" על כך עונה הגיבורה: "הוא אבא שלי.....את צודקת....אבל אני לא יכולה לתת יד לזה" הסרט נגמר כאשר האב חוזר לגרמניה תוך שהוא מתחנן שבתו תבוא איתו, והבת נשארת בבואנוס איירס. סרט מעניין. http://cafe.themarker.com/review/2146835/ eran.e.shahar@gmail.com הוסף תגובה

ערן שחר , תא (28/04/2011)