|
|
|
ביוגרפיה |
|
|
|
|
|
The Diving Bell and the Butterfly |
הפרפר ופעמון הצלילה |
|
|
|
|
|
|
שחקניות: מתייה אמאלריק , עמנואל סנייה , מארי-ז`וזה קרוז , אן קונסיני , פטריק שנה , מקס פון סידוב |
הופעה ראשונה: 2007 ארץ מקור: ארה"ב , צרפת
משך הופעה: 112 דקות
|
|
|
|
מבוסס על סיפור חייו האמיתי של ג`יין דומיניק באובי, העורך הראשי הכריזמטי והמצליח של מגזין "אל" הצרפתי, שהוגדר תמיד על פי תשוקתו העזה לחיים ואשר בדצמבר 1995, בגיל 43, חטף שבץ לב קשה אשר פגע בגזע המוח שלו . הוא שקע בתרדמה והתעורר לאחר 20 ימים כדי לגלות, שהוא לקה במחלה נדירה בה הוא ער מבחינה מנטאלית אך משותק לחלוטין. באובי מסרב להשלים עם רוע הגזירה ונחוש בדעתו לברוח מן השיתוק של "פעמון הצלילה" שלו ולשחרר לחופשי את "פרפרי" דמיונו וחלומותיו . בעזרת האחיות המטפלות בו ובתמיכת אם ילדיו המסורה, מצליח באובי ליצור תקשורת ייחודית בינו ובין העולם ע"י תנודות ומצמוצים של עינו השמאלית . אלו משמשות עבורו כקוד המייצג את אותיות האלף בית . לאט ובדקדקנות זהירה – מילים, משפטים ופסקאות נאגדים יחד וחושפים את סיפור חייו המרגש והנוגע ללב של איש מלא אופטימיות שלא הסכים לוותר . הבמאי והאמן ג`וליאן שנאבל, הזכור מסרט המופת "אחרי שהלילה יורד" שב ומספר את קורותיו של איש אמיתי, וגם כ אן הוא בוחר לעשות זאת בדרך פיוטית, מרגשת ויפהפייה .
ביקורות יצירה מלאת השראה ומעוף. שנבל תרגם את המוגבלות הפיזית הטוטאלית של בובי ואת חופש המחשבה והדמיון היוצר שלו, למרקם חווייתי מדהים של תמונות וצבעים, תובנות ודימויים. לא להחמיץ.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (4 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 4. מחפשת את הספר!
| | | | שלום! אני מבינה שהסיפור הוא אמיתי ושהספר של באובי אכן יצא לאור. האם מישהו יודע איך מוצאים אותו? מה שמו של הספר והאם הוא מופיע גם באנגלית? הסרט המדהים עורר בי רצון למצוא את עדותו של באובי עצמו.
תודה!
הוסף תגובה | | | | |
עינת , ירושלים (08/03/2008) |
| 3. כניסה לתוך גוף החלש והרגשת העולם ממקום זה
| | | | אין כמעט אנשים שלא מתמודדים או יצטרכו להתמודד עם נושא חולשה וחוסר אונים של הקרובים להם. גם כשהורה מזדקן והוא קרוב לסוף (והוא לא מת מות נשיקה או מדום לב פתאומי) אז הוא נדחק לקטגוריה הזו. כדי לדעת להתמודד עם חולשה שאין לה מרפה, צריך קצת להרגיש אותה על עצמנו. מי שהיה בצד אחד של החיים - בזוהר ובחברה הגבוהה והמנוכרת - ונקלע, בעל כורחו, לצד של הסבל הוא אולי המתאים ביותר להכניס אותנו לשונית הזו. בתוך שונית הסבל שבסרט נשארים הזכרונות, הדמיון עובד כל הזמן וגם חוש ההומור מתחדד.
יש בסרט הזה הרבה רגעים כובשים, אבל בעיקר שבו את הלב הילדים שבשבילם אפילו שביב של אבא זה עדיין עולם ומלואו. בחולון יש מקום `דיאלוג בחשיכה` שבו אנשים נכנסים למקומות שונים בחושך מוחלט כדי לחוש את הרגשת העיוור והסרט די מזכיר את הרעיון הזה. מעשה במישהו שסיפר לנו את סיפורו בצורה מדוייקת, נכונה ויצירתית ואולי בלי להתכוון שירת אנשים רבים במצבי חולשה וסבל בלתי נמנע שמהם בדרך-כלל נרתעים ומהם מתרחקים. הסרט הזה גם מראה שהם לא כל-כך מפחידים ואפילו די חמודים ולעיתים גם די משעשעים.
הוסף תגובה | | | | |
| 2. עושה חשק לחיות (ללא תוכן)
| 1. סרט יפפה, מעניין ומרגש
| | | | למרות הנושא הקשה והמכביד הסרט יפפה, מלא צבע ותנועה, דמיון רגש ואנושיות. יצירת מופת. מומלץ בחום
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|