פרדייז מספר את סיפורה של קבוצת תיאטרון במהלך הרצת הצגה על סיפור גן העדן. הבימאי הוא אלוהים והוא נשוי לחווה, אדם הוא כוכבן מפונק והנחש שחקן מתחיל. כשפועל הבמה מממש את זממו ומשתלט על אחד התפקידים הבימתיים, חייהם משתבשים לחלוטין אבל ההצגה נמשכת.
תיאטרון קליפה ידוע בעיקר בזכות ההפקות הגדולות שלו, המלאות בדימויים חזותיים עשירים. אך האם הקהל יודע מה קורה מאחורי הקלעים של מופעים אלו? ומה נדרש על מנת להפעיל את מנגנוני הפנטזיה? הרעיון נולד מאחורי הקלעים של אחת ההפקות הללו, בה נדמה כי הפעולות הטכניות המורכבות שמתבצעות מחוץ לבמה, הופכות לכוריאוגרפיה בפני עצמה והיחסים בין השחקנים בקלעים – לדרמה האמיתית.
על הבמה השחקנים מבצעים תפקיד כפול. מצד אחד הם הדמויות המופיעות בהצגה על סיפור הבריאה, שאותה אנחנו רק מדמיינים על ה"במה האמיתית", ומצד שני אנו פוגשים אותם בסביבתם הטבעית, ויכולים לצפות במעשיהם והיחסים שביניהם שלא באור הזרקורים. החיבור בין המופע, אותו הם משחקים על הבמה המדומה, והריאליזם של התנהגותם מאחורי הקלעים, יחד עם עלילה מותחת ודרמתית, המקבילה לסיפור גן העדן מובילים לאינספור רגעים קומיים.