|
|
|
 |
תמונע (תיאטרון) |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: ניצן כהן
מוזיקה: יובל מסנר
תפאורה ותאורה: נאוה שטר
תאום אמנותי: אורי רובינשטיין
ניהול הפקה: סימה אגיא
מאת: ניסו כאביה , ניצן כהן
תמליל: עופר עמרם
ע. במאי: סימה אגיא |
משך הופעה: כשעה
|
|
|
|
מסע אל שברי זיכרון ילדות :
איזו זייתוני, על התפר בין ילדות לבגרות, בורח מאביו ויקטור שרודף אחרי חלום הפוליטיקה המקומית. מתוך תחילת השבר בין האבא והבן עולה תמונה של טבריה בשנות השמונים אחרי המהפך ועליית הליכוד לשלטון. הזדמנויות חדשות נפתחות לאנשים, זרעי הקפיטליזם הראשונים נובטים וחלום הפוליטיקה המקומית קורם עור וגידים.
מה שמתחיל כהכנות לחגיגת בר המצווה של איזו זייתוני מאבד שליטה והופך במהירות לאירוע המרכזי במסע הבחירות של אביו, ויקטור.
ההצגה מבוססת על חומרים אוטוביוגרפיים.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (6 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 6. הצגה מדהימה שחקן עם נשמה
 | |  | | אין ספק, הצגה ייחודית משלבת חוויה והוויה בו זמנית. אי אפשר שלא להתרגש,לצחוק ולהזדהות מהדמויות שניסו רחביה משחק. מרגישים כי הוא זה ההצגה וההצגה זה הוא. משחק ותיאטרון בהחלט חלק בלתי נפרד ממנו, יצאנו בתחושת סיפוק מלאה והשתוממות על גודל המקצועיות בניתוק ובחיבור בין הדמויות שהוא עוטה. ניסו יישר כח על גילום התפקידים. נשמח להגיע להצגות נוספות בהם תככב מגיעה לך במה בהבימה. בברכה ואהבה תהילה
הוסף תגובה | |  | |  |
| תהילה , ראשון לציון (07/11/2014) |
| 5. שווה הצצה
| 4. שוב רחביה
| | | | הדבר הראשון שתופס את העין זה, היופי הגברי שלא מרפה במהלך ההצגה. קולו בעת השירה נפלא. המימיקות שבפניו נראה שהוא לא מפספס אף אחד בקהל.
הסיפור יפה. לעיתים מחוייך ולעיתים עצוב. מול "קהל" צופים של 13 איש, הוא נתן משחק טוב שנראה שאינו דורש ממנו כל מאמץ, זורם ועל כך מגיעות לו מחיאות הכפיים.
סגור
הוסף תגובה | | | | |
| דליה , כפר סבא (04/08/2011) |
| 3. שעה של צחוק וכאב משמשים בערבוביה
| | | | ראיתי את ההצגה ונהניתי מאוד, אבל נראה לי שהגיבור היה דווקא האבא ולא הבן שהגיע למצוות, גם אם לא לזה היתה הכוונה. יותר נכון, הגיבור הוא השבר של דור ההורים שלנו שהקורבן שהקריבו עם עלייתם לארץ מארצות האסלאם לא זכה להכרה בחברה הישראלית. ההורים שלנו שנותרו עם שברי חלומות, הפכו לדמויות קומיות על במת השעשועים בישראל, נותרו בתחתית החברה, ונרתמו או גויסו לפוליטיקה המקומית והארצית במעטפת צינית של אחוות אחים תוך נסיון כושל להחיות משהו ממה שהיה.
ניסו כאביה, שחקן ווירטואוז, צבט את לבי. רציתי רק לומר "לא נורא, יהיה טוב. צריך לשמוח", וגם "החיים נמשכים".
הוסף תגובה | | | | |
| 2. שעה של הנאה שחודרת עמוק לנשמה
| | | |
אז אם בא לכם להיזכר בשנות השמונים , לספוג אווירה של "הימים" ההם
תוך התרגשות , משחק מעולה של ניסו - החלפת דמויות הומור , תרבות ומסורת ולהרגיש את הכנרת מ ו מ ל ץ
הוסף תגובה | | | | |
| 1. מאוד נהנו
|
|
|
|