מחול - מרק אבן

תגובת גולשים (1 תגובות)

1. מרק אבן


	באמצע הקיץ, בשעות בהן המוח רק רוצה לצלול כל כולו אל תוך אגם כחול , צלול וקר . פסעתי להצגה `מרק אבן` של טל בן-בינה. ואם עד אותו רגע חשבתי לתומי שכבוגרת יהיה לי מעט קשה להנות מהצגה אשר מיועדת בעיקר לילדודס , טעיתי וטעיתי בגדול... ההצגה המלמדת הישרדות מהי, מטפלת היטב בנושא ומתחרה אף טוב יותר בכל תוכנית ריאליטי קודמת שעסקה בנושא הנ"ל. הקופיפה הרעבה המנסה בכל כוחה להשיג אוכל, מבטאת לא רק רעב שעולה מהקיבה אלא גם רעב להבנה, לשיתוף, לאחווה ולאהבה . הקופיפה בתבונתה ובכוח תושייתה מצליחה לשכנע את האוגר, שלא מוכן לוותר על אף גרגר, לתרום מגרעיניו למרק החברתי ואף את הארנבת ,שרק חושבת שהיא מתחשבת , מצליחה הקופיפה לרתום למלאכת הכנת המרק בהבאת ירקות מגוונים מגינתה. הזאב הבודד , הדמות שלכאורה מייצגת את הפחדים שבנו , מתגלה בהצגה זו כזאב רעב , אך טוב לב, רגשני ומשתוקק לקירבה ואהבה. כשהזאב אומר לקופיפה את המשפט ההישרדותי : " ככה זה בטבע אחותי, היום אני אוכל אותך, מחר תאכלי אותי..." הוא מאיץ בקופיפה להכיר במציאות החברתית סביבה.. ולפעול! העצה הגדולה - היועצת החכמה, היא מעין שרת יער המשקיפה על הסיפור ואף מניעה אותו בהרבה חמלה. ברגע של חסד היא מערסלת בזרועותיה הענפיים את הזאב שניטש ע"י הקופיפה ואומרת לו ברוך את המשפט הבא: " לא כדאי לך לאכול את החברים שלך...כי אז , החברים , לא נשארים...מבין ? אם אוכלים אותם הם נגמרים..." וכך, במהלך מרתק מובילים תבונתה וכוח תושייתה של הקופיפה למציאות של אחווה, ,תרומה ועשייה משותפת של כל החיות. מרק האבן הדמיוני הופך לסעודת חיות מזינה המרצה את הקיבות ומשביעה את הלבבות. טל בן–בינה, משחקת את העצה הגדולה – שרת היער - בתבונה רבה , ואף מפעילה ומדבבת את בובות החיות שבסיפור באופן מרשים ונוגע ללב . בובות החיות, שעוצבו ע"י טל וסטודיו "מרבה ידיים" , יפהפיות ומפתיעות. בובת הזאב מכוסה בפרווה סגלגלה המעניקה לזאב רוך ואנושיות. על כל התכנים והשנינות במחזה שכתבה טל בן–בינה והיופי של ההצגה, מרחפת המוסיקה הנפלאה של עופר שלחין המלווה את הקופיפה בכל צעדיה ואף מרמזת על הבאות . השיר : "מרק - אבן" כל כך קליט שהילדים וההורים מזמזמים אותו בהנאה לאורך כל ההצגה ואני אף לאחריה. בברכה, עינת קורנהנדלר, הוסף תגובה

עינת קורנהנדלר , (20/09/2013)