|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2008
ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: 57 דקות
|
|
|
|
סמל ראשון מועין חלבי נעלם בראשית מלחמת יום כיפור, ב–8 באוקטובר 1973, במהלך ניסיון כושל של צה"ל לכבוש את החרמון מידי הסורים. שבועיים לאחר מכן הודיע צה"ל שגופתו של מועין נמצאה, והארון הובא לקבורה בכפר הדרוזי דלית אל כרמל. בצה"ל התעקשו שהארון לא ייפתח בנימוק שהגופה נמצאה במצב מתקדם של ריקבון, וטקס הקבורה לווה בספק ובתקווה שאולי לא את יקירם הם טומנים בבית הקברות האזרחי, ללא מצבה וסימן קבר, כנהוג בחברה הדרוזית המסורתית.
חודש לאחר הקרב בחרמון נולד ילד בכפר מרר שבגליל, הוריו קראו לו רוני. כשמלאו לו ארבע שנים סיפר רוני שהוא גלגולו של מועין. הוא ידע לספר על מועין הכול: תחביביו, בני משפחתו, שמות חבריו וחשוב מכל סיפור הריגתו כמה דקות אחרי שערפל כבד הסתירו מעיני חבריו לנשק. לכאורה, סיפור דרוזי כמעט שיגרתי על גלגול נשמות, אלא שבשנת 1985 שמעו כמה מתושבי דלית אל כרמל את מועין מדבר ברדיו הרשמי של דמשק ומספר שלמעשה הוא נפצע פציעה קלה ונפל בשבי.
במאי הסרט, בן משפחתו של מועין יצא למסע במרחבי הזמן, הזיכרון, הדת הדרוזית והמציאות הישראלית עקובת הדם, בניסיון לחקור ולגלות מה עומד מאחורי הסיפור המורכב הזה או, במילים פשוטות, האם מועין חי? החקירה, שמנסה להגדיר עובדות אובייקטיביות מגלה מציאות מעורפלת ובמקום אליו זוחל הערפל זוחלת גם האמונה.
עברית וערבית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|