|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
| La teta asustada |
חלב הצער |
|
|
|
|
|
| |
בימוי ותסריט: קלאודיה יוסה
ציורים ועיצוב: נטשה בראייר
עריכה: פרנק גוטיירס
מוזיקה: סלמה מוטאל |
| שחקניות: מגאלי סולייר, מרינו באלון, סוזי סנשז , אפריין סוליס, ברברה לאזון |
הופעה ראשונה: 2009
ארץ מקור: פרו , ספרד
משך הופעה: 97 דקות
|
|
|
|
פאוסטה חולה במחלה שינקה עם חלב אמה, מחלה שזכתה לכינוי "חלב של עצב". נשים שסבלו אלימות, עינויים ואונס בפרו במהלך המלחמה מעבירות את הטראומה לבנותיהן דרך חלב האם. התקופה הנוראה הזו כבר שייכת להיסטוריה, אבל פאוסטה היא עדות חיה לקיומה, ולמחלה שלה אפשר לקרוא גם פחד. הפחד הזה משתק אותה וגונב את נשמתה. כאשר האם מתה, פאוסטה חייבת להחליט איך היא מתמודדת אתו.
"חלב של עצב", זוכה פרס דב הזהב ופרס פיפרסקי בפסטיבל ברלין 2009, מבסס את מעמדה של קלאודיה יוסה כאחת היוצרות המעניינות באמריקה הדרומית. יוסה לא מביאה למסך את הפשעים שבוצעו לפני חילופי השלטון ב 1990. היא מדגישה בכך עד כמה לא ניתן לתארם במילים. היא הופכת את פניה של פאוסטה לדף ריק ובהדרגה ממלאה אותם, מילה אחרי מילה. מגאלי סולייר היא תגלית של ממש בדמותה של הנערה המעונה, והיא הופכת את הכאב הבלתי-מוסבר שירשה ואת הכוחות שהיא מגלה בעצמה לחגיגה מינורית של אצילות וחסד.
ספרדית וקצ`ואה, תרגום לעברית ואנגלית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|