|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: פרננדו מיירלס
ציורים ועיצוב: סזאר שרלון |
| שחקניות: ג`וליאן מור , מארק רופאלו , גל גרסיה ברנאל , דני גלובר , בראגה אליס |
הופעה ראשונה: 2008
ארץ מקור: ברזיל
משך הופעה: 118 דקות
|
|
|
|
סרט מתח פילוסופי, המבוסס על רב המכר של ז`וזה סארמאגו. מגפת עיוורון תוקפת את האנושות ומשתלטת על עיר גדולה. הנגועים שאיבדו את מאור עיניהם מפונים לבית חולים נטוש, מבודד ומנותק מהחברה. שם מתקיימת "חברת העיוורים", שבה הפושעים והחזקים מתעללים בחלשים.
בתוך עולם העיוורים המסוגר יש רק בעלת ראייה אחת (ג`וליין מור)- אישה שהחליטה להתלוות אל בעלה שהתעוור. בעזרתה, קבוצת אנשים ינסו לברוח מהמקום ולחזור אל הרחובות ההרוסים של העיר.
אנגלית/יפנית (תרגום לעברית)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (1 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 1. סרט שנוגע בעיוורון בצורה נייטרלית ולא מבוהלת
 | |  | | יש לא מעט סרטים ומחזות שנוגעים בתחום העיוורון:`פרפרים הם חופשיים`, `מלחמה`, `למראית עין`, `בודדה באפלה`, `לא על הלחם לבדו` ויש גם את האירועים ההתנסותיים של `דיאלוג בחשכה` ובמרכז `נא לגעת` ובטוח יש עוד. הרגעים בו מושלך החולה מידיו של רופא העיניים חסר האונים שלבשר על עיוורון או על תהליך עיוורון זה הדבר הכי שנוא עליו (כי הוא הופך, בעל כורחו, ממלאך לשליח הרע של אלוהים) מותירים את האדם החולה בעולם אחר לגמרי. לאחרונה יצא הספר `רטיניטיס פיגמנטוזה` שנכתב ע"י אהרון ירושלמי שבו הוא מיטיב לתאר את הרגעים האלה (הספר לדעתי לא מומלץ ללוקים במחלה). `בודדה באפלה` (השם הלועזי מתאים יותר:wait until dark) ו`על העיוורון` הם אלה שלוקחים את העיוורון ממקום נקי, לא מבוהל, לא רחמני ולא חינוכי. הם מראים מציאות של מצב כזה כאילו היא טבעית לגמרי. במציאות הזו יש פשוט חיים מסוג אחר אבל כל הרגשות האנושיים קיימים בהם לגמרי:קנאה, שנאה, מאבקי כוחות וגם אהבה, אחווה ושיתופי פעולה. יש משהו שקיים בעולם הזה יותר מבעולם הרואה וזו האינטימיות. אחד העיוורים בסרט אמר לאישתו כי אף פעם לא הייתה להם תקופה יפה כמו בתקופה שמאז מגפת העיוורון. כמובן, צריך לקחת את המשפט הזה בפרופורציה אבל אולי יש בו משהו. בעולם החדש שבסרט העיוור מלידה הופך לאדם החזק והמושחת, האדם הרואה הופך לקטר ברכבת ארוכה שהקרונות שלה (העיוורים) הם חלק בלתי נפרד ממנה וגם הכלב מראה שהוא ידידו הטוב של האדם החי ואין לו שום ערך לאדם המת. `על העיוורון` הוא סרט שמראה שהחיים של הרואים הם לא דבר מובן מאליו, הוא גם סרט שנותן פרופורציות להכל. אנשים רואים בניין יפה ומה שמעסיק אותם זה לקנות בו דירת יוקרה, ולעיתים הם שוכחים שבמידה מסויימת (ואולי רבה) עצם העובדה שהם רואים את הבניין הופכת את כולו לשלהם.
הוסף תגובה | |  | |  |
|
|
|
|