|
|
|
 |
תיאטרון גושן |
 |
|
|
|
| |
|
הניגון - תיאטרון גושן עמותת שיא |
|
|
|
|
|
| |
עיבוד ומוזיקה: אייל סלע
כתיבה: יאקי מחרז
תחקיר ועריכה: אלה קולסניק , טליה אוטולנגי |
שחקניות: מיטל הראל-ישי
נגנים: אייל סלע, גיא תובל, אביטל סלע, צביקה אלאייב |
|
|
|
|
ארבעה נגנים ושחקנית לוקחים אותנו למסע מוסיקאלי אל מקורות המוסיקה היהודית.
החבורה עולה על הכרכרה לעבר העיירה היהודית של מזרח אירופה, שם הם פוגשים את הכליזמרים, ואת כלי הנגינה שלהם: הקלרינט הכינור והבסון, ואת המוסיקה היהודית שיוצאת מן הלב ומן הנשמה. הנשמה היהודית.
לקראת שקיעה מצפה להם הפתעה: כל יהודי הכפר מתכנסים לחגוג את חתונתם של ברל'ה וסורל'ה. השמחה גדולה והנגנים מנגנים ורוקדים יחד עם החתן והכלה מוסיקה חסידית שמחה, מקפיצה ומסורתית. בוקר עולה ושוב על הכרכרה מזרחה לעבר בוכארה הרחוקה, שם הם פוגשים את משפחת אלאייב, משפחה של נגנים המורכבת משלושה דורות של מוסיקאים. שם הם פוגשים את כלי ההקשה הבוכארים ואת המקצבים ששימחו את קהילת בוכארה כולה, אך הדרך עוד ארוכה ובהרי האטלס שבמרוקו, גם שם חתן וכלה השכימו עם בוקר ליום ארוך של תהלוכות, טקסים וחגיגות והתזמורת מלווה אותם בכל. במקום שאין בו לא רדיו, לא טלוויזיה ולא שומעים בו מוסיקה, התזמורת היא סיבה לחגיגה.
ומשם לספרד החמה- שם שר לו הבחור סרנדה מתחת לחלון חדרה של בת הגבירה.ונקנח את הביקור בארץ השמש העולה עם שירי לדינו שמוכרים לנו מבוסתן ספרדי.
ואחרונה חביבה- תימן, שם מתקיים לו טקס החינה, וכולם כבר אוחזים את תופי הפח ומנגנים לכבוד הכלה הצעירה שבטקס זה נפרדת מאימה. ואחרי הכול הגיע הזמן לחזור לארץ.
תקיעת שופר מקדמת את פני החבורה, והם יוצאים במחרוזת ניגונים יהודים שהפכו לחלק מאיתנו לדור ודור.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|