|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
הטרילוגיה המשפחתית של אביגדור וייל |
|
|
|
|
|
|
1. דיבורים (ישראל 2006)
בימוי: אביגדור וייל
"דיבורים" על אכזבה וכעס בסרט משפחתי נועז וחושפני. סרט ראשון מתוך שלושה ובו מסע הכרות עם דמויות דרך שלושה דורות. סב זקן ומאוכזב, בניו הכועסים, ודור שלישי של ילדים המתחבטים בבעיות זהות בצילם של גירושים ונאמנויות כפולות. (60 דקות, עברית)
2. פק-דה-עובדות (ישראל 2008)
בימוי: אביגדור וייל
לאחר 25 שנות גירושים ונתק מוחלט, נפגשת משפחת וייל - אבא, אמא ושלושת הילדים (אורי 32, אנה 30, רותי 26) לשיחה שמתפתחת לדיון נוקב וחושפני לעיתים עד כאב. זהו סרט משפחתי שני, אחרי "דיבורים", שבו מנסה אביגדור וייל להתעמת באומץ עם נושאים אישיים כואבים. שרה האם, שעזבה את התא המשפחתי לטובת חיים עם בת זוג, מצדיקה את מהלכה זה. הסרט מתרכז בעיקר בדמותה של הבת הצעירה רותי שנולדה בעיצומו של תהליך פרוק המשפחה. הכאב והכעס שלה משקפים את גודל השבר.
זהו סרט שני בו מהווה המדיום הקולנועי אמצעי בידי הבמאי לריפוי ואהבה. (56 דקות, עברית)
3. מורה דרך (ישראל 2008)
בימוי: אביגדור וייל
סרט שלישי בטרילוגיה משפחתית של אביגדור וייל. אחרי "דיבורים" ו"פק דה עובדות" הפעם על אחיו הצעיר אברי. נהג מונית קשה יום, הלום קרב, שהיה חיל סדיר במלחמת יום כיפור, נפגע, ומשך שנים לא טופל. למרות ההזנחה ותחושת הכישלון המעיקה, יש לאברי חלום, להיות מורה דרך. הוא מסיים בהצלחה קורס מורי דרך ובגיל 56 עושה בגרויות במטרה לזכות בתעודה הנכספת של מורה דרך. "כרגע, מה שיש לי בראש, זה לראות את עצמי עומד באוטובוס ומדריך תיירים. לא משנה מי, לא משנה מה... לוקח אנשים, שולט בדרך, מספר להם את הסיפור... גם מורה וגם מורה דרך... בשבילי, אני חושב שזה מספיק." (65 דקות, עברית)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (1 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 1. גבי קווה. איך אפשר לצפות בסרטים שלך
 | |  | | הי אביגדור. אולי אתה זוכר אותי. גבי קווה. גרנו בשכנות והייתי אצלכם על הגג הרבה פעמים עם איתמר הבן שלי.
איך אני יכולה לצפות בסרטים שלך?
(אני חיה עכשיו בשבדיה)
הוסף תגובה | |  | |  |
| גבריאלה קווה , סטוקהולם שבדיה (25/02/2015) |
|
|
|
|