המחזה נכתב ב-1958 והועלה בהצלחה מרובה בברודווי ,מעל 700 פעם, בכיכובם של קלודט קולברט, ושארל בואייה. בשנות השישים זכה המחזה לעיבוד קולנועי בכיכובם של ג`יימס מייסון, ג`סיקה לאנג וג`ול ניומר.
בגרסה הישראלית בחר זילברג לעצב את הבמה בצורת בימת הרצאות באוניברסיטה כשהקהל באולם הוא למעשה קהל סטודנטים. על דוכני הנואמים משני צידי הבמה מתייצבים גדעון ושושנה מנור, זוג פרופסורים לאנתרופולוגיה. נושא ההרצאה – מונוגמיה.
חלל הבמה הוא דירת המגורים של בני הזוג. ההצגה מתרחשת בערב בו הם ממתינים לביקורו של קולגה מבלגיה אותו לא ראו 15 שנה. הפרופסור לא מגיע אולם בתו, לינדה, יפיפייה מושכת, מגיעה במקומו במטרה מוצהרת להשיג את גדעון בו התאהבה בהיותה נערה בת 15.
המחזה עוסק בהומור בהתמודדותו של הפרופסור הנשוי באושר עם הפיתוי הבלונדיני המסתובב אצלו בבית ובמערכת היחסים עם אשתו המחוזרת בעקשנות על ידי ד"ר לוי.