|
|
|
 |
הצגות שונות |
 |
|
|
|
| |
|
מבוך המראות (אנסמבל אספמיה) |
|
|
|
|
|
|
המחזה מתרחש במשך 48 שעות באולם חזרות של תיאטרון, ומתאר את שעובר על השחקנים והדמויות שהם מגלמים, במשך אותן שעות.
דרך עולם התיאטרון אנחנו פוגשים את דניאל וקרין, זוג יאפים נהנתן ומבוסס כלכלית הנמצאים במשבר נישואין עמוק. אחרי שנים של אורח חיים דקדנטי קיצוני הכולל סמים ואורגיות חוזרת קרין בתשובה, ומנסה לפקוח את עיני דניאל לראות את האמת החדשה שנגלתה לה.
48 שעות של מלחמת חורמה בין זוג על משמעותה של האהבה והנאמנות בתוך חברה חומרנית, מצליחנית ומבולבלת מבחינה ערכית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (6 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 6. הצגה לא טובה
 | |  | | אנה מצוינת , גם תומר טוב.
ההצגה עצמה משעממת למדי,ולא משכנעת האלימות המילולית והפיזית באות ממקום רדוד ולא משכנע, ועל כן גורעות ומותירות טעם רע.
ושוב אנה פשוט נפלאה.
הוסף תגובה | |  | |  |
| טל , תל אביב (26/06/2010) |
| 5. זאת בימאית נדמה לי
| ירון , תלאביב (02/03/2010) |
| 4. הצגה מאד מעניינת ומיוחדת
| | | | ראיתי השבוע את ההצגה. אהבתי את המשחק . נראה לי מאד משכנע.
אני ממליצה, כל הזמן אקשין ולא משעמם לרגע.
הוסף תגובה | | | | |
| מיכל , תל-אביב (27/11/2009) |
| 3. מאכזב ומשמים
| | | | צר לי.
באתי להצגה עם כוונות נהדרות להנות ויצאתי עם מפח נפש גדול.
מחזה משמים, לא ברור, מאכזב, שום דבר לא קשור לשום דבר - בזבוז מוחלט של שעה ורבע.
חבל....
הוסף תגובה | | | | |
| ליאורה , תל אביב (07/10/2009) |
| 2. גם שחקנים משקרים-הצגה יוצאת דופן
| | | | האמוציות, הפוליטיקה של הרגשות משקפת את האינטריגות של כולם. קרבות האגו והניסיון של הבמאי ל"עשות סדר" להפליא עומדים בבסיס מחזה, שמשוחק להפליא.גבולות המציאות הריאלית וזו שעל הבמה מנהלים מעין דיאלוג סמוי וכוחני,לובשים ופושטים צורות מרתקות שצוירו ביצירתיות מדהימה בידי במאית מבריקה.לזה אני קורא חווית תיאטרון במיטבה.
הוסף תגובה | | | | |
| אברי , כפר נטף (28/08/2009) |
| 1. הצגה שונה ומיוחדת
| | | | כשראיתי את ההצגה מבוך המראות נזכרתי בשתי הצגות שעזרו לי להבין את שתי הדמויות העיקריות: את קרין מההצגה ראיתי דרך ארלין מההצגה `לצאת מכאן` ואת דניאל ראיתי דרך חואן פבלו קסטל מההצגה `המנהרה`. כל רגע בהצגה הזדהיתי עם דמות אחרת, שניהם שכנעו אותי מאוד. רגע השיא של ההצגה, לדעתי, היה בו קרין שרה איזה שיר רוסי (שרה ברוסית) והיא אמרה שהשיר מדבר על אדם בתקופה שהוא בודד ואז מגיעים אליו כל מיני אנשים לא נכונים (לרגע נזכרתי בתקופתו האחרונה של דודו טופז, אם כי זה יכול להיות נכון גם לגבי הרבה אנשים אחרים). נזכרתי גם בסיפור שהיה די לאחרונה בארץ על הילדה שנרצחה בשרון לאחר שאמא חזרה בתשובה ועזבה את בעלה. בהצגה הזו יש את הבמאי שהוא בסוף מחליט על הסוף - האם הוא פועל מטעמים טהורים? האם הוא משוחד? למה הוא לא עושה סוף טוב לשני הצדדים? מתברר שהבמאי הוא גם צד שרוצה את הנתח שלו - הוא לא פראייר. זה לא משתלם לו שהסיפור יסתיים בטוב לשני הצדדים. את מי הוא מייצג הבמאי הזה? אני לא ממש החלטתי.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|