|
|
|
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הופעה ראשונה: 2010 ארץ מקור: בריטניה
משך הופעה: 89 דקות
|
|
|
|
השחקן והסופר הבריטי הנודע סטיבן פריי אוהב את המוסיקה של המלחין הגרמני בן המאה ה-19 ריכרד וגנר מאז שמע אותה לראשונה כילד בן 11 על הגרמופון של אביו, אבל במהלך השנים התחיל להבין עד כמה האהבה הזו מורכבת. אין זה סוד שאדולף היטלר אהב גם הוא את המלחין הגרמני או שווגנר עצמו היה אנטישמי מוצהר. סטיבן פריי הוא יהודי ואיבד בני משפחה בשואה, כך שעם הפן הזה של וגנר היה לו קשה להתמודד.
הסרט "וגנר ואני" מספק לפריי הזדמנות להתמודד עם הדילמה - בנסיון לחלץ את המוסיקה שהוא אוהב מן האחיזה האפלה של המשטר הנאצי. הסרט גם מאפשר לו להגשים חלום ולנסוע לפסטיבל ביירוית', חגיגה שנתית של המוסיקה של וגנר שמבוצעת בתאטרון ה"פסטשפילהאוס", שווגנר עצמו תכנן ופיקח על בנייתו.
לפני כמה שנים הכין פטריק מק'גריידי סרט תעודי עבור הבי.בי.סי. על יוהאן גוטנברג, ממציא הדפוס, בהנחייתו של סטיבן פריי. הם נסעו ברחבי גרמניה בעקבות אתרי הצילומים כשפריי פצח באריה מתוך "טבעת הניבלונגים" של וגנר. מן השירה החלה שיחה ומן השיחה נוצר הרעיון לעשות את הסרט.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|