|
|
|
קולנוע קוריאני |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שחקניות: צ`ו ג`ה-יון, ביי ג`ונג-הא, יו יון-מי |
הופעה ראשונה: 2012 ארץ מקור: דרום קוריאה
משך הופעה: 102 דקות
|
|
|
|
פארק הוא כומר קתולי. הוא קושר קשר יפה ומיוחד עם אחת הנערות תחת חסותו, וכאשר היא נרצחת בדרכה הביתה מן הכנסיה הוא לא יודע את נפשו מרוב צער. אחותה הבוגרת של הנערה, סו-יון, מתקשה גם היא להתמודד עם האסון, ופארק מנסה להציע נחמה. השניים הולכים ומתקרבים, והקשר האסור גורם לפארק לבחון מחדש את עולמו ומוביל אותו כל הדרך אל הרי האנדים בפרו.
"הנשר עובר" שואל את שמו משיר עם פרואני שזכה לעיבוד פופולרי של סיימון וגרפונקל. הנשר, הציפור הלאומית של פרו, מסמל את השאיפה לחרות והבמאי אומר שהשם רומז לאפשרות שהמסע יציע לגיבור גאולה. הוא משתמש בצילום הנקי והבהיר כדי לבחון שאלות של אשמה ומחילה.
ג'ון סו-איל הוא אחד הבמאים החשובים בסצנת הקולנוע העצמאי של קוריאה. ג'ון למד בימוי ותיאוריה של הקולנוע בפריס והחל לביים בשנת 1990. סרטיו הוזמנו כולם לפסטיבלים החשובים בעולם וזכו בפרסים. במקביל לעבודת הבימוי, ג'ון מלמד דרמה וקולנוע באוניברסיטה בבוסאן.
קוריאנית וספרדית, תרגום לעברית ואנגלית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|