|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
הרברט פון קאראיאן, מנצחה המיתולוגי של הפילהרמונית של ברלין ומי שנחשב לגדול המנצחים של פוסט מלחמת העולם השנייה (או לפחות בחמישייה הפותחת), הוא הנושא המרתק והפרובוקטיבי של הסרט התיעודי הזה. קאראיאן, שנולד באוסטריה בתחילת המאה העשרים ומת ב-1989 (והוא בן 81) רצה להשאיר אחריו הקלטות מושלמות, שלא יחקו את הסאונד של אולם הקונצרטים אלא ימציאו את הסאונד המדויק והנכון כדי שאנחנו, המאזינים, נוכל לשמוע את היצירה המוקלטת על כל הניואנסים שבה.
הוא ידע שהרבה ממה שהוא שומע המאזין הממוצע כלל לא יכול לשמוע, אבל זה לא הפריע לו להיות אובססיבי, דיקטטורי, תובעני ובסופו של דבר – חדשן גאון שהגיע למעמד סופרסטאר בתחומו (והיה שותף פעיל בפיתוחו של התקליטור). מוסיקאים וגם אנשי סאונד מדברים על דרכו המיוחדת אל השלמות ומנסים ליישב יחד את כל חלקי אישיותו של היוצר החשוב הזה, שידע גם להטיס מטוסים, לנהוג במכוניות מרוץ, ולהיות מצוין בכל מה שעשה, מכף רגל ועד קצה הבלורית המושלמת.
גרמנית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|