ביקורות

יצירת הקולנוע המרשימה והמגובשת ביותר שראיתי בזמן האחרון. סרט נוגע ללב, שהריאליזם והחספוס המובנים שלו מחלחלים עמוק, מבלי לייצר סנטימנטליזם או להפעיל בלוטות דמעות מיותרות. רוברטסון מיטיב להעביר למסך את הוויית הקיום של הקהילה המאורית בניו-זילנד, מבלי להציג זאת כמניפסט חברתי או פוליטי אלא כדרך חיים. וזאת בעוד הוא מגולל את סיפורו מעורר ההשראה של ג'נסיס (קרטיס מגלם אותו באופן מופלא), שלטעמי מתעלה על אלה של גיבורים גאונים מעונים נפשית בסרטים קודמים, כמו "נפלאות התבונה" ו"ניצוצות". גם הטיפול בפערים בין השמנת הלבנה של ניו-זילנד ובין הילידים המאורים, "החצר האחורית" של המדינה, מטופלים באגביות נבונה, ללא דגשים מיותרים.