|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקניות: נטע שפיגלמן, עודד לאופולד, עלי סולימאן, אלי קרן אסף |
הופעה ראשונה: 2015
ארץ מקור: ישראל
|
|
|
|
מאיה גולדווסר, כוריאוגרפית ראשית בלהקת מחול, חולקת את חייה עם יואב, פקיד גבוה במשרד המשפטים ושני ילדיהם. היא מסתירה את העובדה כי נולדה למשפחה מוסלמית במזרח ירושלים כנדיה.
עתה, לאחר למעלה מעשרים שנה, העבר שב לרדוף אותה. יואב, שמכיר את מאיה כה טוב, מבין כי משהו מטלטל את חייה, למרות סירובה להודות בכך. הוא חושף את זהותה, מתעמת עם מאיה, בידיעה כי שום דבר לא ישוב להיות כפי שהיה. החיים בבית נעשים צפופים וחנוקים, נראים בלתי אפשריים.
האם יכול אדם לברוא עצמו מחדש מבלי להתמודד עם השלכות עברו, וכאשר שולח העבר זרועותיו לתוך ההווה, האם ניתן להכיל את שתי הזהויות יחדיו מבלי שתקרוס המערכת כולה?
עברית, אנגלית וערבית תרגום: אנגלית ,עברית
ביקורות
זהו סרטה הראשון כבמאית של טובה אשר, עורכת בעלת קבלות רבות. הניסיון הרב שרכשה והידע שלה במעשה המרכבה הקולנועי ניכרים כאן. אשר יצרה סרט בעל תחביר קולנועי מפותל, ובו שתי תקופות מרכזיות בחיי הגיבורה מאיה-נדיה. היא דנה בסרט בנושאים כבדים וטעונים כמו מהי זהות, האם ניתן להחליפה באחרת, מהי זיקתך לשורשים שלך שעליהם אתה נאלץ לוותר, ומה קורה למשפחה כשנחשף סוד גדול שהאם הסתירה במשך שנים רבות? וכל אלה משמשים כמובן גם כאלגוריה ליחסים המסובכים של ישראלים-פלסטינים, שקשה להם מאוד לחיות כאן זה לצד זה ועוד יותר קשה להם להינתק זה מזה. בכל הנושאים האלה מטפלת אשר בתבונה קולנועית בסרטה היפה, המעודן והמסוגנן, אם כי בפאזל הנפתל שהיא שוזרת את חלקיו קיימים חורים שהיא לא הצליחה לתפור ולחבר עד הסוף. במספר סצנות, בעיקר בראשית הסרט ובחלקו המתרחש באנגליה, חשתי חוסר אוריינטציה ואי הבנה לגבי אירועים המתרחשים בו, שעליהם הייתה הבמאית צריכה לשפוך יותר אור, לטעמי, ולא להשאירם תחת ענני ערפל ומסתורין. גם הקפיצה בזמנים בביוגרפיה של מאיה קיצונית מדי. דווקא שלבי התערותה בישראליות החדשה היו יכולים להיות מרתקים.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|