|
|
|
 |
קומדיה רומנטית |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקניות: ליא קניג, יוסף כרמון, דניאל עדן, שלומי טפיארו, אפרת לביא, פולי רשף |
הופעה ראשונה: 2015
ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: 94 דקות
|
|
|
|
הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, לעיתים גם הדרך לגן עדן, רק שלפעמים לא ממש ברור לאן הגעת.
קומדיה רומנטית הפוכה על יחסים בין צעירה והסבא והסבתא המיוחדים שלה.
דנה(דניאל עדן) צעירה בת 24, נושאת על כתפיה השבריריות את כל צערו של העולם ובעיקר את זה של משפחתה. היא מנסה להציל את נישואי הוריה שנמצאים בשפל, להתמודד עם מערכת היחסים הלא מחייבת עם תום (שלומי טפיארו) ובעיקר מנסה לדאוג לסבא (יוסף כרמון) ולסבתא (ליא קניג) הקשישים והאהובים שלה .
דנה מנסה לשנות את המציאות ויוזמת פעולות שהופכות סיטואציה טראגית לכמעט קומדיה של טעויות, היא מנסה למצוא פיתרונות על ידי התערבות שיוצרת פיתרון זמני ופיתול מפתיע בעלילה.
עברית
ביקורות
החדשות הטובות הכמעט יחידות הן שיש הרבה רגעים כנים ואמיתיים בעבודת הביכורים כבמאי של פיני עדן (בעל קבלות רבות בעולם התרבות בארץ ובחו"ל). הטיפול בזקנה מגיע, כך נראה, ממקום מריר-מתוק ומאוד אישי אצלו. אנושי מצד אחד, אך מציג גם צדדים ציניים ולא פוטוגניים בתהליך, מאידך. ליא קניג ויוסף כרמון ראויים למלוא המחמאות על עבודתם כאן, וגם דניאל עדן הצעירה, בת הבמאי, מובילה את העלילה באופן סביר, אף שזהו סרטה הראשון. הבעיה המרכזית היא ש"קמטי צחוק" לא מגובש ברבים מהפרמטרים המרכזיים שלו. פיני עדן, בעל ניסיון בתסריטאות ("אבא גנוב", "מנת יתר") הוציא כאן תחת ידיו תסריט לא אחיד, די מבולבל ובחלק מהעלילה גם לא אמין. המשחק בזמן הקולנועי קדימה ואחורה מוציא לעיתים מאוריינטציה ומפוקוס. במקרים אחרים החיבורים הקולנועיים במעברים בין זירות ההתרחשות השונות גסים ולא תפורים היטב. יש כאן גם החלטות תמוהות ולא מנומקות בבחירת זוויות הצילום ובאופן בו נערכו החומרים. כוונות טובות היו, ואף כאלה שבאו ממקום פנימי רגיש ומרגיש, ולמרות זאת "קמטי צחוק" הוא סרט בוסרי ולא הדוק, אף שיוצרו בעל ותק בקולנוע ומכיר היטב את המדיה.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|