|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקניות: טרנה אלידוסטי, שאהאב חוסייני |
הופעה ראשונה: 2016
ארץ מקור: אירן , צרפת
משך הופעה: שעתיים ו-5 דקות
|
|
|
|
עאמד וראנה, זוג צעיר, נאלצים לעזוב את דירתם בין לילה בעקבות עבודות תשתית מסוכנות, בדיוק כשההצגה החדשה בה הם משתתפים כשחקנים חובבים - "מותו של סוכן" עומדת לעלות. בעזרת חבר שדירה בבעלותו בדיוק התפנתה, הם עוברים במהרה לדירה במרכז טהראן - דירה, שכך מתברר, עדיין מלאה בחפציה של הדיירת הקודמת שעזבה באופן פתאומי. לאחר כמה ימים מתרחש בדירה מקרה נוראי, תקרית אפופה במסתורין שמצליחה לגעת במקומות הרגישים ביותר של בושה ואשמה ומשנה באופן דרמטי את חייהם של הזוג הצעיר.
פרסית, תרגום לעברית
ביקורות
עבודת קולנוע מופתית. פרהדי זכה באוסקר הסרט הזר על סרטו זה, כמו על "פרידה" (2011). בשניהם, וגם בסרט שיצר ביניהם, "העבר" (2013), ניכרת בכתיבתו (הוא גם התסריטאי) הכרת הטבע האנושי, ההתבוננות על אנשים ומצוקותיהם בעין שמיטיבה לנתח את המהלכים הנפשיים שהם חווים ולתרגם אותם לשפת היומיום. הדמויות שאותן הוא מראה לנו הן של בני אדם רגילים, כאלה שכל אחד מאיתנו פוגש ברחוב, אף שבמקרה זה מדובר בזוג שחקנים (הבעל גם מורה). הנראטיב של הסרט פשוט וישיר, וכך גם האמצעים האמנותיים. לא תמצאו אצלו מצלמה וירטואזית, גם לא עריכה סנסציונית. הכל בגובה העיניים. ניכרת השקעה במרכיב התסריטאי, בפיתוח הדמויות ובהעמדה שלהן במיז-אן-סצנה שלקוחה מהחיים ונראית כמעט דוקומנטרית. כך גם עבודת השחקנים, הנטורליסטית לחלוטין. באופן מאוד שקול ומחוכם מתאר פרהדי את ההתמודדות של הזוג עם הטראומה, במקביל לעבודתם ב"מותו של סוכן", ועל האימפקט של הדרמה שבחייהם על זו שעל הבמה ומאחורי הקלעים. אלא שבכל רגע נתון הוא מציב את התמרור: זו ההצגה ואלה החיים עצמם. ואף שהם מתערבבים זה בזה, ההפרדה ברורה ומוחלטת. האופן בו מצליח פרהדי להפיח רוח חיים בכל אחת מהדמויות שבסרטו מעוררת השתאות. אין, ולו לרגע, תחושה שאנחנו חוזים בשחקנים (אף שאת חוסייני ראינו גם ב"פרידה") שעושים תפקידים. "הסוכן" הוא דוגמה קלאסית לקולנוע טהור. אותנטי, בסיסי, נכון, לא מתחנף ולא מתפשר.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|