|
|
|
 |
בית ליסין |
 |
|
|
|
| |
|
הקומה השלישית - בית ליסין |
|
|
|
|
|
| |
מאת: דפנה אנגל-מחרז ע"פ סיפורו של אשכול נבו
בימוי: מאיה ניצן ואלה ניקוליבסקי
ליווי אמנותי: גלעד קמחי
תפאורה: שי אהרון
תלבושות: עפרה קונפינו
תאורה: זיו וולושין
מוזיקה: רועי ירקוני
תאורה: עמית זמיר |
| משתתפים: יונה אליאן-קשת , אילן דר , יורם טולדנו , אור בן מלך, שלומי טפיארו, יפעת מאור, דניאל מייזלר, אנה סנגר, אביב פנקס, , ישראל קוג`ינסקי, מעין רחמים. |
הופעה ראשונה: אפריל 2017
|
|
|
|
מערכת יחסים סבוכה בין זוג הורים, שניהם שופטים בבית המשפט, לבנם שהסתבך באירוע פלילי - עומדת במרכז העיבוד הבימתי לנובלה היפהפיה פרי עטו של אשכול נבו. על הרקע הססגוני של הקיץ של המחאה החברתית, שופטת בדימוס מצטרפת לחבורת הצעירים האידיאליסטים שמילאו את רחובות תל אביב. היא מתוודעת אל אדם מסתורי ומתמודדת עם מפגש מחודש עם בנה, שנעלם מחייה בעקבות סכסוך עם בעלה. דרמה חברתית בעיבוד לבמה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (4 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 4. הצגה רדודה וצפויה
 | |  | | גיבוב של קלישאות
יונה אליאן משחקת טוב וגם השאר
אבל אין תוכן להצגה והכל צפוי
הוסף תגובה | |  | |  |
| 3. הקומה השלישית
| | | | הצגה מצויינת אשר ברקע מהדהדים האופטימיות נחלת המאבק וכישלונו שנשכח כבר אל חיי היום יום והקשיים.
הוסף תגובה | | | | |
| 2. הצגה טובה מאוד. מעוררת עניין ומחשבה
| | | | כל הצוות עושה עבודה טובה ובראשם יונה אליאן, יורם טולדנו ואילן דר הנפלאים. הצגה אינטליגנטית.
הוסף תגובה | | | | |
| 1. הצגה נוגעת ללב, מרגשת ומקסימה
| | | | המחזה שיצרה דפנה אנגל על פי הנובלה של אשכול נבו "הקומה השלישית" מרגש שנון ונוגע ללב. דמותה של דבורה אדלמן השופטת בדימוס מגולמת על ידי יונה אליאן באלגנטיות ועוצמה רבה אך גם ברגישות, זהו אחד מתפקידיה הטובים ביותר בשנים האחרונות. אילן דר כבעלה מיכאל מפתיע בדמותו הנוקשה של השופט מיכאל אדלמן, כך גם יורם טולדנו כאבנר. חבורת הצעירים שלצידם מגלמים היטב את צעירי המחאה החברתית, עצוריים בבית המעצר ושופטים במשפט האימהות. למיה ניצן ואלה ניקולייבסקי צמד הבמאיות הצעירות יש הברות בימוי רבות והן מסתייעות בתפאורה המקסימה והאפקטיבית שעיצב שי אהרון. התנועה המורכבת של הדמויות הרבות על הבמה מעוצבת בקפידה על ידי עמית זמיר וזיו וולשין האיר את הבמה בגוונים מרהיבים של פנסי רחוב, גוונים פסטליים רכים של דירת השופטת ותאורה אפלה של בית מעצר ובית משפט. את ההצגה עטפה יפה המוזיקה המצוינת של רועי ירקוני. כדאי ללכת ולצפות בהצגה הנהדרת והמלבבת הזאת העטופה באופטימיות רבה למרות היום יום הלא פשוט של החיים בארצנו הקטנה.
הוסף תגובה | | | | |
| עומר , רמת גן (25/04/2017) |
|
|
|
|