|
|
|
קולנוע ישראלי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משתתפים: ליאור אשכנזי, שרה אדלר, יונתן שיראי, גפן ברקאי, דקל עדי, שאול אמיר, שירה האס |
|
|
|
|
סיפורה של משפחה: האב והאם נמצאים בדירתם המרווחת ובנם, החייל, משרת הרחק מהם. אבל למרות המרחק והניתוק המוחלט ביניהם - הם משנים זה את גורלו של זה.
"פוֹקְסְטְרוֹט" הוא סיפור על משפחה שמתפרקת ומתאחה, על אהבה שמתמודדת מול כאב, על קבלה, על השלמה ועל הפער בין הדברים שבשליטתנו לבין אלו שאינם בשליטתנו. סיפור עם תקווה.
עברית
ביקורות יצירה קולנועית מעולה, עוצרת נשימה ובעלת אמצעים אמנותיים מקוריים במיוחד. ב"פוקסטרוט" (שם של ריקוד סלוני), שזכה לא מזמן ב"אריה הכסף" בוונציה, יש תחושה של תעוקה ומחנק, הנובעים לא רק מהמצב הנפשי של הגיבור אלא גם מחללי בית המשפחה בעל העיצוב ההייטקי, הנקיים והעירומים, ואווירתו האפלולית ובעלת האורות והצללים הקונטרסטיים. הגיבור המרכזי, אב שכול טרי, נע בחדרים ובין קירות הבית כמי שקפאו השד, וזוויות הצילום המיוחדות, בהן עיליות, של גיורא ביח ממחישות שהוא לכוד לא רק בתוך הבית אלא גם, ובעיקר, בתוך עצמו. החלק השני, בו מועתקת העלילה למוצב בו משרת יונתן, עטוף באלמנטים סוריאליסטיים הנובעים מהלוקיישן המדברי המרוחק והמבודד, ומתחושת חיי החיילים במקום - כבקפסולה צפה נטולת ממד של מרחב וזמן. גם בסיקוונס זה מתאים ביח את אווירת הצילום שלו למקום ומשתמש באילוסטרציות צבעים מדבריות תואמות. להעצמת הדמיון והסוריאליזם של חלק זה בסרט, משתמש מעוז גם באנימציה יצירתית, הנובעת מתחביב הציור של יונתן. ואז חוזרת העלילה לבית המשפחה בעל העיצוב והצבעוניות הקרים והקודרים. שלושת חלקי הסרט בונים פסיפס קולנועי בעל מרקם מסעיר ומרתק. משחקו המופנם והמתבונן פנימה בעיקר של ליאור אשכנזי, הוא לא פחות ממופלא.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|