|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: צחי גראד, אסנת פישמן, עלא דקה |
הופעה ראשונה: 2017
ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: שעה ו-33 דקות
|
|
|
|
נפתלי אוסף מוקדם בבוקר פועל ערבי לטובת שיפוץ הסטודיו שלו. באותו בוקר, מותקפת נערה בישוב והחשד של אנשי הכפר נופל על פאהד. נפתלי הליברל יוצא להגנתו של הפועל. אלא שהמציאות גדולה על נפתלי – הוא לא מצליח להכיל את ההתנגדויות והלחצים סביבו. במהלך יממה אחת, חייו הולכים ומשתבשים: השיפוץ לא מתקדם, הפועל שהביא נמצא בסכנה אמתית, פגישה חשובה שלו נכשלת, הריב עם האישה מתפתח ועוד. וכל זאת, בזמן שהפועל מתגלה כשיפוצניק חובבן וגם ביטחונו של נפתלי בחפותו הולך ומתרופף.
עברית, ערבית, תרגום לעברית
ביקורות
יש משהו ממגנט בצחי גראד השחקן. בכל תפקיד ובכל דמות לה יידרש יבואו לידי ביטוי הכריזמה שלו, שפת הגוף שלו ואופן הדיבור והאינטונציה המיוחדים רק לו. גם כשמדובר בסרט לא ממש מוצלח, נוכחותו של גראד בו תעלה אותו לדרגה אחרת. כבמאי, זה כבר סיפור אחר. עוד יותר מעניין, עוד יותר מורכב. "הבן דוד" זהו סרטו השלישי כבמאי. הקודמים היו "ג'ירפות" (2001) ו"תנועה מוטעית" (2006). שני סרטים אלה, וגם "הבן דוד", אינם סרטי מיינסטרים רגילים. יש בנרטיבים שלהם את אותם טוויסטים לא רגילים שמכריחים את הצופה להתייחס אליהם בכובד ראש, להשקיע בהם יותר מחשבה. "הבן דוד" מטפל בקונפליקט הנוצר אצל כל ישראלי כמעט במפגש עם ערבי. גזענות אינסטינקטיבית מהולה בפחד מכתיבה לנו את ההתנהלות במצבים כאלה. הדבר בא לידי ביטוי בסרט מצד אחד במערכת היחסים הקרובה, ובהמשך החשדנית יותר, המתפתחת בין נפתלי ופאהד. ומהצד השני נכנסים לתמונה תושבי היישוב, להלן "העדר", שמנסים להכריח את נפתלי להיגרר על ידם, לוותר על ערכיו ומידותיו ההומניים ולראות בבן הדוד נבל, תוקף צעירות, אדם מתועב וחסר מוסר. ועם זה יש לנפתלי הליברל בעיה קשה. גראד הבמאי מטפל בנושא בהומור אירוני אופייני ובקורטוב של סרקזם, וזו הדרך הנכונה להוציא את המיטב מהתסריט המרתק, המעורר למחשבה, שכתב.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|