|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
The Bleeder |
רוקי: הסיפור האמיתי |
|
|
|
|
|
|
שחקנים: ליאב שרייבר, אליזבת` מוס, רון פרלמן, נעמי ווטס, ג`ים גפיגן |
הופעה ראשונה: 2016 ארץ מקור: ארה"ב , קנדה
משך הופעה: שעה ו-38 דקות
|
|
|
|
סיפור חייו של צ'אק וופנר, המתאגרף שהיווה השראה לסדרת סרטי "רוקי".
וופנר, סוחר אלכוהול מניו ג'רזי, שרד 15 סיבובים בקרב צמוד עם מוחמד עלי, המתאגרף הגדול בכל הזמנים. במהלך העשור בו פעל כמתאגרף מקצועי התמודד וופנר עם 2 נוקאאוטים, 8 שברים באף ו-313 תפרים. ולמרות זאת, הקרבות הקשים באמת שלו היו דווקא מאחורי הקלעים – התמכרויות לסמים ואלכוהול, לילות פרועים עם נשים, רגעי הצלחה מסחררים ונקודות שפל שקשה להתרומם מהן.
ביקורות באופן לא מפתיע, סיפורו של צ'אק וופנר הרבה יותר אנושי ונוגע ללב מאשר זה של רוקי בלבואה, שסטאלון כתב וקטף את התהילה בזכותו (קשה להאמין אבל "רוקי" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר אף שמולו התמודדו, בין היתר, "נהג מונית" ו"כל אנשי הנשיא"). נכון שבזמנו הצטייר רוקי כאנדרדוג הקלאסי, טיפוס עילג משהו ממשכנות העוני של פילדלפיה, שמפלס דרך למרכז זירת האגרוף, אבל וופנר, בגילומו המעולה של ליב שרייבר, מציג דון קישוט אמיתי. סוחר קטן ומכור לאלכוהול שמנסה, נגד כל הסיכויים, לחזור לאורות הזרקורים לאחר שפרץ לתודעה בגדול כשעמד יפה מול עלי בזירה. סיפורו מעורר חמלה ואמפתיה, ובעצם מציג אנדרדוגיות אמיתית. גופו של וופנר לא נראה כשל מתאגרף, התנהגותו כשל איש קטן מהפרברים שמנסה להשיג את מה שנראה לו כשלו – הכרה בו כבמתאגרף האמיתי שמאחורי "רוקי". בפועל, הוא הגיש תביעה על כך וסטאלון (שהכחיש ולדבריו כתב את הדמות בהשראת רוקי גרציאנו וג'ו פרייזר) והוא הגיעו לפשרה - הכוכב שילם לו כפיצוי סכום לא ידוע. בסרט קטן, נטול הילה ובסגנון אינדי, וטוב שכך (אגב, למה הוא מופץ רק עכשיו?), מנווט הבמאי הקנדי, יליד קוויבק, פיליפ פלרדו את הסרט במיומנות וברגישות הנדרשים, מפעיל נהדר את שרייבר וקאסט שחקני המשנה שלו ומחזיר למסך את אווירת שנות ה-70 הצבעוניות והנוסטלגיות.
דירוג: ****
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|