|
|
|
 |
קולנוע קוריאני |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: יו אה אין, ג׳יון ג׳ונג סאו |
הופעה ראשונה: 2018
ארץ מקור: דרום קוריאה
משך הופעה: שעתיים ו-28 דקות
|
|
|
|
יונגסו מתפרנס כנער שליח וחולם על קריירה כסופר. הוא פוגש בדרך מקרה בהמי, ידידה מימי בית הספר בדרכה לחופשה באפריקה, ובין השניים מתפתח רומן. יונגסו ממתין לה, מטפל בחתול שלה, אבל כאשר המי שבה, היא מביאה איתה בחור בשם בן, שמעורר מיד את חשדו. ואז המי נעלמת.
קוריאנית, תרגום לעברית
ביקורות
סרט שיש בו שילוב מהפנט של מותחן, סיפור מסתורין ודרמה רומנטית. נראה כי תפקידו של בן במשולש שנוצר הוא להיות האבן בוחן, הנייר לקמוס, הטריגר שאמור להפעיל ולהניע את יונג-סו. אלא שזה פסיבי ומקבל די מהר את הדין, שהא-מי עזבה אותו לטובת בן. המתח כאן נוצר הן מנטייתו המזוכיסטית של יונג-סו להיות הגלגל השלישי במערכת, בעודו כובש את תסכולו על בגידתה בו של הא-מי ועדיין חש צורך לגונן עליה, לעקוב אחריה, אפילו מרחוק, ולנסות לדאוג לכך שלא יאונה לה כל רע, אף שהיא לא איתו. באחת הסצנות מפתיעים בן והא-מי את יונג-סו בביקור בביתו הכפרי. כשהא-מי נרדמת (יש לה נטייה לכך כמעט בכל מצב) לאחר שהשלושה עישנו ג'וינט, מספר יונג-סו לבן כי בעקבות נטישתה הפתאומית של אמו את בית המשפחה, אביו הכריח אותו לשרוף את בגדיה. בן, דמות חידתית ולא מפוענחת לכל אורך הסרט, מגיב שגם הוא אוהב לשרוף - חממות - אחת לכמה זמן ושבקרוב יעשה זאת שוב בקרבת מקום. יונג-סו נכנס לחרדות ובימים שלאחר מכן מתחיל לבדוק באובססיה האם חממתו ואלה של שכניו עדיין לא עלו באש, וגם פוצח במעקב קבוע אחר בן. עוד נעלם במשוואה, החתול של הא-מי, שלא נראה כמעט לכל אורך הסרט, מופיע לפתע ברגע קריטי לאחר היעלמה. "בערה" זו עבודת קולנוע מרתקת, עוצרת נשימה ובעלת נרטיב אניגמטי, לא מובן מאליו.
דירוג: ****
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|