בגיל 70 אין במה בעולם שעליה יצחק פרלמן ניגן ולא התקבל בתשואות. בסרט, שנדמה לעתים כמו סרט משפחתי אינטימי, הכנר הנודע מתגלה כאדם חם, מצחיק ורעבתן, שרואה את העולם מבעד לצלילים.
בין חזרות להופעה עם בילי ג'ואל, בישול מרק לאלן אלדה וביקור שופע סיפורים אצל משפץ כינורות, הוא מספר על שיעורי הנגינה הראשונים שלו כילד בתל אביב ועל הדרך המאוד ארוכה שעבר בנם של ניצולי שואה, מאז חלה בפוליו בגיל 4 ועד שהפך לכוכב בינלאומי אהוב.
בגיל 70 פרלמן עדיין מונע בכוח אותו צליל פנימי שעליו אמר הנשיא אובמה: "כשהוא מנגן שומעים את הנשמה שלו".