|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
Das schweigende Klassenzimmer |
שתיקה רועמת |
|
|
|
|
|
|
שחקנים: לאונרד שייכר, טום גראנץ, לנה קלנקה, יונאס דסלר , איזייה מיכלסקי, רונלד זרפלד, פלוריאן לוקאס, דניאל קראוס , מיכאל גוויסדק, ברגהארט קלאוזנר, מקס הופ, יודית אנגל |
ארץ מקור: גרמניה
משך הופעה: שעה ו-51 דקות
|
|
|
|
שנת 1956, במהלך התגנבות לקולנוע במערב ברלין, נחשפים תיאו וקורט לתמונות מהמרד ההונגרי בבודפשט. עם שובם למזרח ברלין, הם מצליחים לשכנע את חבריהם לתיכון לקיים דקת דומיה ספונטנית לאות סולידריות עם קורבנות ההתקוממות. מחווה זו מכה גלים הרבה יותר משציפו והתלמידים הופכים לכלי משחק פוליטי בגרמניה המזרחית הטוטליטרית. בעוד מנהל התיכון מנסה לתרץ את המעשה כאקט של שובבות נעורים, שר החינוך מכריז על הפעולה כאקט של מרי. הוא דורש לקבל לידיו את שמו של העומד בראש המרד, אך התלמידים מחליטים לדבוק יחד, בהחלטה שתשנה את חייהם לנצח.
גרמנית, רוסית, תרגום לעברית
ביקורות "האמת על פריץ באואר", סרטו של לארס קראומה מ-2015 ו"שתיקה רועמת" הם שני צדדים של אותה מטבע. הקודם מציג ניסיון לחתור לאמת האבסולוטית של פשעי הנאצים, בעיקר אייכמן, למרות תחושת האשמה וחוסר הנוחות הבולט בעיסוק בנושא במערב גרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. והחדש ממחיש את ניסיונות שימור החברה הסוציאליסטית טוטליטרית במזרח גרמניה, תחת פיקוח האם הגדולה והמאיימת ברית המועצות, שלא תיתן לכל קול אופוזיציוני להרים ראש, גם כאן תוך טיוח העבר הנאצי. מבחינה צורנית ותימטית הקולנוע של קראומה אולי ריאקציונרי, אבל האמת שלו כאן מאירה באור גדול. נחישותה, אמירתה הנוקבת, הטפתה לחופש מחשבה וצדק חברתי ופוליטי – הופכים אותה למסמך קולנועי סופר-חשוב, למעשה הכרחי, המתאים לימינו אלה לא פחות מאשר לאותה תקופה אפלה במזרח גרמניה בה הוא מתרחש.
קראומה מיטיב להרכיב ולשרטט את עולמם של הצעירים שחיו בלה לה לנד הסוציאליסטי-טוטליטרי של מזרח גרמניה ללא מחשבה יתרה על דברים שמעבר. יכולתם הטכנית להגיח לברלין המערבית בכדי להנות קצת מבידור "קפיטליסטי" ומקולנוע חופשי, חמש שנים לפני הקמת חומת ברלין (בדיוק בשנה בה הוקם צבא העם הלאומי והמדינה הפכה לחברה בברית ורשה), מתחילה לשנות את השקפת עולמם. שייכר, גראנץ ושאר השחקנים הצעירים המגלמים את בני הכיתה המורדת עושים עבודה מעולה. וכך גם המבוגרים. קראומה הפיח רוח חיים אמיתית במציאות המזרח-גרמנית של שנות ה-50, בכל פרמטר. למשל, סקרנותם של הצעירים ביחס להנאות/ "חטאים" מהמערב, כמו ריקודי הבוגי בוגי, הקשבה דרוכה לתחנות רדיו אסורות להאזנה במזרח ואהדתם את כוכב הכדורגל ההונגרי הגדול פרנץ פושקש. או חיי הזיוף וההכחשה של הוריהם, שיש בהם המון סודות ושקרים ומעט מאוד אמת. מהטיוח של רבים את היותם חברי המפלגה הנאצית לשעבר ועד השתתפותם האלימה והרצחנית בדיכוי רוח החופש בהתקוממות שפרצה במדינה ב-1953 בדרישה לרפורמה כלכלית. וכן שיטת המקל והגזר של השלטונות כלפי הצעירים. רוצה לומר, תגלו נאמנות מוחלטת חסרת ערעורים ופקפוקים ל"רוח הסוציאליסטית", ותזכו לגשת למבחני הגמר ולאפשרות ללמוד באוניברסיטאות ולהגיע למקצועות אקדמיים. אבל אם תפגינו חוסר לויאליות ומחשבה עצמאית, תידונו לשלילת האופציה האקדמית ותישלחו לעבודות קשות במפעלי פלדה או תעשייה אחרים. קראומה בונה בהצלחה רבה מרקם חיים שאינו פלקטי אלא בעיקר אנושי, כשהחתירה לרוח החופש של גיבוריו הצעירים נובעת במידה רבה מהאינטואיציה הפנימית שלהם - לא כמניפסט פוליטי אלא כשאיפה לחיים הרבה יותר פתוחים ואותנטיים משל הוריהם. "שתיקה רועמת" הוא סרט רב עוצמה, רב השפעה ומעורר השראה. לא להחמיץ. דירוג: *****
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|