|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימוי ותסריט: עלמוורק דוידיאן |
שחקנים: בית לחם אסמאמאווה, יוהנס מוסה, וויינשיט בלאצ`הו, מרתה גטאצ`הו, מטקו היילו , טלהון אשגרה |
הופעה ראשונה: 2018 ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: שעה ו-33 דקות
|
|
|
|
אתיופיה, 1989. מינה היא נערה צעירה החיה עם משפחתה בכפר קטן בפאתי אדיס אבבה. את זמנה הפנוי היא אוהבת לבלות יחד עם חברה הקרוב אלי, באזור הנהר תחת עץ התאנה, המקום הפרטי שלהם. לצד נוף ילדותה האהוב, השקט הפסטורלי, המרחבים והחיים הפשוטים שמינה כה אוהבת, מתרחשת באתיופיה מלחמת אזרחים ממושכת – מה שאומר שאלי, חבר ילדותה של מינה, נאלץ להסתתר מהשלטונות אשר אוספים נערים ובחורים צעירים ומגייסים אותם לצבא. לכן, כשמשפחתה היהודית של מינה מתכננת לעזוב את אתיופיה ולעלות לישראל, מינה טווה תכנית משלה כדי להבטיח את הצטרפותו של אלי למסע.
אמהרית, תרגום לעברית
ביקורות בסוף 2018 ראינו כאן כבר סרט של במאית נוספת ממוצא אתיופי, אסתי עלמו-וקסלר, "ליידי טיטי". הפילמוגרפיה הישראלית-אתיופית הצנועה עדיין כוללת גם את סרטו של בזי גטה "עלים אדומים" (2015). ואפשר גם לצרף לקולקציה את "תחיה ותהיה", העוסק ב"מבצע משה", בו הועלה מספר משמעותי של בני העדה האתיופית לארץ, ב-1984/5. אם כי חתום עליו במאי רומני-יהודי, ראדו מיכאיליאנו.
עלמוורק דוידיאן מגוללת סיפור הנשען על זכרונות, על נוסטלגיה, על פיסת חיים בתקופה סוערת באדיס אבבה, בהמתנה לשינוי. היא נולדה בכפר קטן ליד אדיס אבבה, ובמשך כעשור גידלה אותה סבתה, עד שעלתה לארץ, בגיל 11. גם בסרט הסבתא היא המשענת של משפחת מינה, גיבורת העלילה, בת עשרה פיקחית וסקרנית שיש לה קשר הדוק עם אלי, נער בן גילה מהמשפחה הנוצרית השכנה. דוידיאן, שצילמה את הסרט באדיס אבבה, מרכיבה תמונת חיים אמינה, פאזל שכל האלמנטים בו מדויקים ואותנטיים. שגרת החיים היומיומית הלא פשוטה. מערכות היחסים בין הנפשות הפועלות ושתי המשפחות המרכזיות. חיי בית הספר ופשיטות אנשי הממשל במטרה לגייס בכפייה צעירים שיישלחו לשדה הקרב במלחמת האזרחים העקובה מדם.
דוידיאן משחזרת-בונה ביד בוטחת, מבינה ומכילה, את החיים בפאתי אדיס שהכירה, על כל המורכבויות שלהם, כשהסרט מתנהל בדרך כלל בקצב אפריקאי: רגוע, שקט, מאופק ומתון, אף שהמציאות מאוד מינימליסטית, קשה ומכילה קונפליקטים שונים. מנוגד לה לחלוטין הטבע הפסטורלי המקיף אותה, בכלל זה עץ התאנה, מקום המפגש של מינה ואלי, שם מתפתחת אהבתם. מעבר למשחקם המצוין של השחקנים, נון-אקטורס ברובם - ויצוינו בעיקר וויינשיט בלאצ'הו, בית לחם "בטי" אסמאמאווה ויוהנס מוסא - עבודת הצילום היוצאת מגדר הרגיל של דניאל מילר, זוכה פרס אופיר, תורמת לאסתטיקה הוויזואלית הנדירה של הסרט. ומעבר לכל אלה, זהו סרט חשוב בהיותו הישג תרבותי לעדה אתיופית בפרט ולקולנוע הישראלי בכלל.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|