הבמאי אלקסיס מישליק, שחקן בדרך כלל, כתב את התסריט ל"אדמונד דה ברז'ראק" בהשראת הסרט "שקספיר מאוהב". המחזה "סיראנו דה ברז'ראק" נכתב בשנת 1897 על ידי אדמונד רוסטאן ומבוסס על דמותו של סיראנו, לוחם בצבא לואי ה-13 שלחם במלחמת 30 השנים ובשעות הפנאי שלו היה גם מחזאי ומשורר. הראשון שזכה לגלם את דמותו היה השחקן הצרפתי קונסטן קוקלן בהפקה שעלתה בשנת 1897 בתיאטרון פורט סן מרטן בפריז. קוקלן היה מגדולי השחקנים של דורו ואחד השחקנים הצעירים ביותר שהתקבלו לקומדי פרנסז. כשהתמנה למנהל תיאטרון פורט סן מרטן נתן הזדמנות ליוצר צעיר שהעניק לו את סיראנו, אחד מתפקידיו הגדולים ביותר על בימות פריז ולונדון. בקולנוע, גדולי השחקנים גילמו את דמותו. הגרסה הקולנועית שביים סטנלי קרמר ב-1950 זיכתה את השחקן חוזה פרר באוסקר. ב-1990 ביים ז'אן פול ראפנו את הגרסה הקולנועית הצרפתית בכיכוב ז'ראר דפרדייה, שזכה בפרס הסזאר על התפקיד ואף היה מועמד לאוסקר.

"אדמונד דה ברז'ראק" מכיל את כל המרכיבים שהופכים סרט ליצירה גדולה. הוא כתוב מצוין, שנון, עוקצני, אירוני, עם כבוד עצום לתיאטרון הצרפתי ולכל מה שהוא מסמל. אף שלמישליק אין ניסיון רב מדי, בוודאי לא בהפקות בסדר גודל כזה, הוא הוציא תחת ידו עבודת קולנוע מענגת, מתוזמנת היטב, זורמת וקולחת כמו קונצרט מדוקדק לכל פרטיו. השחזורים התקופתיים הנהדרים, האופן היצירתי בו הוא מפעיל את שחקניו, הדרך הווירטואוזית בה הוא מצלם, העלילה מתגלגלת, הפאנצ'ים הקומיים, ובכלל שיר האהבה הגדול לתיאטרון, מוגשים לצופה  בדרך חכמה ומאתגרת ועם זאת מאוד זורמת ונגישה. "אדמונד דה ברז'ראק" זוהי יצירת קולנוע מעולה. שנונה, עוקצנית, אירונית ומענגת.