"'פרדס' היא יצירה שנולדה בבית. בית הוא התכנסות שכולנו חווינו בתקופה האחרונה. עבודה שבה הגוף מתכנס לעצמו, מצייר את עצמו ומתחבר לרבדים הרוחניים שלו פנימה. פנימה של כל אדם/רקדן לתוך עצמו לצד הקשר שלו עם המארג המשותף", אומרת נעה ורטהיים.
כמו בעבודותיה האחרות של ורטהיים גם כאן נושא שם העבודה משמעות הנשאבת ממקורות עתיקים. מקור המילה "פרדס" בשפה הפרסית העתיקה והפירוש הוא גן עצים. המילה חדרה הן לשפה העברית והן לשפות נוספות שבה קיבלה המילה "paradise" משמעות של גן עדן.
פרדס הוא גם כינויה גם של תורת הסוד היהודית שמופיעה בתיקוני זוהר ומכילה בתוכה את ראשי התיבות של המלים פשט, רמז, דרש וסוד. פרדס גם מתייחס לסיפור המפורסם במקורות "ארבעה שנכנסו לפרדס" שבו ארבעה חכמי ישראל ובתוכם רבי עקיבא נכנסו לפרדס כדי להתכנס לתוך תורת הסוד. היחיד אשר נכנס בשלום ויצא בשלום היה רבי עקיבא.
את המוזיקה למופע יצר אמן כלי הקשה איתמר דוארי מהחשובים והבולטים בארץ ובעולם. הפסקול שזור בתוך תהליך הבניה של הכוריאוגרפיה ונוצר והוקלט בזמן אמת תוך כדי תנועה בסטודיו - הזדמנות של מפגש בין מוזיקה לתנועה בזמן אמת, שלא היתה נוצרת אילולא הזמן והשקט שהתלוו למשבר הקורונה.