|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| בימוי: אלכסיי גרמן ג`וניור |
| שחקנים: מראב נינידזה, רוזה חאיורולינה, אנה מיכלקובה, אלכסנדר פאל , אנסטסיה מלניקובה |
הופעה ראשונה: 2021
ארץ מקור: רוסיה
משך הופעה: שעה ו-46 דקות
|
|
|
|
דויד הוא מרצה באוניברסיטה בעיר פרובינציאלית ברוסיה. השחיתות של הממשל המקומי מרגיזה אותו והוא מחליט למחות. אבל במקום שראש העיר ייתן את הדין, דויד מואשם במעילה ונשלח למאסר בית. עד מהרה הוא מוצא עצמו בסחרור של מעקבים, בגידות ועניין מצד התקשורת, אך הוא בשלו ואין לו כוונה להתנצל. האם יש לדויד המודרני סיכוי מול גוליית?
ביקורות
כשמתייחסים לעבודת קולנוע המוגבלת ללוקיישן אחד, מייד יש דיבור על "סרט קאמרי" או על "תיאטרון מצולם". אבל ב"מאסר בית" הסיפור הוא לגמרי אחר. נכון שהוא מתרחש כולו בביתו, וגם בחצרו, של דוד, הפרופסור לספרות של האוניברסיטה המקומית, אין תחושה כאילו מדובר במחזה שהפך לסרט. נכון גם שרוב-רובו דיאלוגים, שדוד מנהל עם הקרובים אליו ואחרים, אבל האופן בו מניע הבמאי אלכסיי ג'רמן את גיבוריו בבית ובסביבתו, משדרים קולנוע. כולל המקרים בהם נכנסים אליו אנשים קרובים או כאלה החומקים אליו בהיחבא כדי להכות ולהעניש אותו. אלה בהחלט סצנות קולנועיות דרמתיות מובהקות, שעושות עניין. אבל בעיקר בולט כאן הדימוי הבולט מאוד בקולנוע הרוסי בעשור האחרון: אף שמדובר בסיפור פרטי קונקרטי, שבמרכזו שחיתות ציבורית מקומית, אין ספק שיש כאן אלגוריה לתמונה הגדולה ברוסיה. כנראה שלא במקרה הגיבור נקרא דוד. הוא נאלץ להיאבק בגוליית הענק – הממסד הרוסי כולו.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|