|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: פלורנס פיו, מורגן פרימן, סלסט או`קונור, מולי שנון, צ`יינזה אוצ`י, זואי ליסטר ג`ונס |
הופעה ראשונה: 2023
ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: שעתיים ו-9 דקות
|
|
|
|
אליסון בת ה-25 (פלורנס פיו) ודניאל בן ה-83 (מורגן פרימן) מתאבלים על אובדן טרגי משותף. כאשר היכרות בלתי צפויה מאחדת ביניהם, הם מגלים מחדש את הרצון לחיות.
התוצאה של הסוג החדש הזה של קשר משפחתי הוא סיפור מרגש על הדרכים הבלתי צפויות בהן אנשים מתחברים, נרפאים, סולחים וסוללים דרכים חדשות כדי להמשיך ולחיות.
https://www.youtube.com/watch?v=lH0RR_RB-Tk
ביקורות
זה סרט על אובדן והניסיונות למצוא באפלה הזו קרן אור שבה ניתן להיאחז כדי להמשיך הלאה. אליסון, שתקוותיה להתחתן ולנהל חיי משפחה עם אהובה התנפצו. ודניאל, שהסיבה היחידה לחייו לאחר האובדן זה הטיפול המסור בראיין. יש לו היסטוריה של אלימות במשפחה והוא חושש לשוב ולהיגרר לדפוסים האלה. הסרט מתנהל בשני המישורים האלה – שבסופם ייפגשו השניים. אבל למרות ששני השחקנים המובילים, מורגן פרימן ופלורנס פיו, מנוסים ומיומנים – פרימן כמובן הרבה יותר מפיו – התוצאה מאכזבת למדי. זאת בעיקר משום שתסריטו של הבמאי-שחקן בראף (ביים בין היתר את "פורשים בסטייל", גם בו שיחק אצלו פרימן, ו"הלוואי והיית כאן") הוא אלמנטרי ושטחי מאוד בכל הקשור למרכיבים רגשיים-פסיכולוגיים. הוא עוסק בסיטואציה של אובדן, אבל בורח לקלישאות של התמכרויות ועושה זאת באופן לא אמין בעליל, ולכן לא מצליח לגעת. החלק השני של הסרט, הנראה כמו סדנה פסיכולוגית מרוכזת בטיפול באובדן ובמערכות יחסים, משורטט באופן מאוד סכמטי, כמו הרצאה למתחילים בתחום. ולכן הוא מפספס את העיקר: אנושיות ונגיעה אמיתית במצוקותיהם של בני אדם. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|