אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
דרמה
 
Delegation המשלחת
 
 
בימוי: אסף סבן
שחקנים: יואב בבלי, נעמי הררי, לייב לב לוין, עזרא, אלמה דושי

הופעה ראשונה: 2023

ארץ מקור: ישראל

משך הופעה: שעה ו-35 דקות
 
תמונות היכן ומתי

לקראת סוף כיתה י"א יוצאת חבורה של בנות ובני מחזור בית ספר תיכון למסע לפולין. עם המשלחת נמנים פריש (יואב בבלי), שהביא את סבו ניצול השואה יוסף (עזרא דגן), על מנת שיחלוק את חוויות עברו הטראומתי מהתקופה האפלה ההיא עם התלמידים, ניצן (נעמי הררי) ועידו (לייב לב לוין). הם נוסעים למחנות הריכוז בפולין, למסע המסורתי שעוברים מדי שנה עשרות אלפי צעירות וצעירים ישראלים. שם, בשיאו של גיל ההתבגרות המטלטל ובהיותם יחד עם חבריהם לכיתה, יתמודדו השלושה עם העבר ועם הזיכרון, אבל גם עם רטט של אהבות ראשונות, ועם הזהות המתעצבת שלהם.

   


ביקורות
*** וחצי

קשה היום שלא להגיב באירוניה כששומעים באחת הסצנות בסרט תלמיד שיצא מסיור באושוויץ, אומר: "זה היה קשה אבל זה יצר אצלי גאווה. כי היום יש לנו את המדינה שלנו ואת הצבא שלנו ואנחנו חזקים, והיום זה לא יכול לקרות לנו יותר". הסרט צולם כבר לפני כשלוש שנים, ואיש כמובן לא חלם אז על הסיוט המתמשך אותו אנו ממשיכים לחוות גם כעת.
הרעיון לסרט עלילתי על משלחת בית ספר תיכון שיוצאת לאושוויץ ולמיידנק הוא טוב וראוי. אנחנו רואים מדי שנה את זה בלייב ממצעדי החיים ביום השואה. "המשלחת" מנסה לקלף את שכבות השומן של הסיפור ההיסטורי החוזר על עצמו ולתת הצצה לפולקלור של התלמידים, שנמצאים בשיא הלבלוב ההורמונלי של נעוריהם ובאופן טבעי מנצלים את המסע הטעון גם לרגעים של התפרקות ורומנטיקה.
בסרט הביכורים שלו, "בית בגליל" (2017), שהיה צנוע ואינטימי, הבמאי אסף סבן עשה את זה נהדר. כאן זהו סרט אנסמבל גדול, אבל כל המכלול קצת מאבד כיוון. הבעיה העיקרית כאן היא שסבן כתב תסריט והרכיב עלילה שהולכת לרוחב ואין לה כמעט חוט שדרה מוביל. אין שפיץ. ואם יש, אז הוא מאוד מינורי. וזוהי לדעתי החוליה החלשה של הסרט. החוויות של החבורה, הכוללת גם את המדריכה הממונה עינת (אלמה דישי), שסופרת ראשים, משליטה משמעת ומנסה לפתור בעיות חברתיות, מתפזרות לכל מיני כיוונים. יש כאן אמנם הוויי של חבר'ה, שמגיעים לאתר שבו הושמדו יהודים בסיטונות, וזה משא כבד, אבל לא שוכחים שהם גם בני נוער שכמהים לבילויים כשיוצא להם להגיע לחו"ל. יש כאן את יוסף, סבו של פריש, ניצול שואה כאמור, המנסה להשמיע את סיפורו, בהמשכים, אבל זה לא כל כך הולך לו. ויש כאן עוד מיני אינטראקציות חברתיות, של החבר'ה בינם ובין עצמם, ועם פולנים. אבל איכשהו, כל הפאזל הזה לא מתכנס ליצירה כוהרנטית מגובשת, אלא הופך לאוסף של סיטואציות שמפספסות נראטיב מוצק. בגדול, השימוש בשחקנים אנונימיים - בהחלט מתאים כאן. הוא יוצר אווירה של טיול כיתה אותנטי, לא מהונדס ולא מלאכותי. אבל כאמור, זה מעט מדי לטעמי. הרגשתי שמחומרי הגלם האלה ניתן היה להוציא הרבה יותר. (נחום מוכיח, אתר הבמה)



מחיר עיר שם האולם שעה יום תאריך

 
תגובת גולשים (0 תגובות)  
הוסף תגובה   לכל התגובות

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע