|
|
|
 |
קומדיה רומנטית |
 |
|
|
|
| |
| Fly Me to the Moon |
קח אותי לירח |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: סקרלט ג`והנסון, צ`אנינג טייטום, וודי הארלסון, ג`ים ראש, פיטר ג`קובסון |
|
|
|
|
לקראת הנחיתה ההיסטורית של אפולו 11 על הירח וההימור הגבוה שהאמריקנים לקחו על עצמם, הלחצים עצומים. קלי ג'ונס (סקרלט ג'והנסון) היא גאונה שיווקית שגויסה לתקן את תדמית נאס"א. היא גורמת למהפך תקשורתי ותדמיתי ובדרך מאתגרת את משימתו המאתגרת ממילא של קול דייוויס (טייטום), מנהל השיגור.
כאשר הבית הלבן מחליט שהמשימה חשובה מכדי להיכשל, ג'ונס מקבלת הוראה לביים נחיתה מזויפת על הירח כתוכנית גיבוי והספירה לאחור מתחילה באמת.
ביקורות
*** וחצי
נחיתת האדם הראשון על הירח הייתה ללא ספק צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות, כדברי האסטרונאוט ניל ארמסטרונג. האירוע הזה זכה כבר לסדרה של תיעודים וסיקורים מכל כיוון אפשרי, כולל תיאוריות קונספירציה שונות, הטוענות שהאירוע צולם באולפן הוליוודי וכלל לא התרחש. מהלך שנעשה לכאורה כדי להדביק משמעותית את ברית המועצות במרוץ לחלל.
"קח אותי לירח" זוהי קומדיה קלילה וחביבה. היא עשויה היטב טכנית, לא ממש מצחיקה בטירוף אבל די משעשעת פה ושם. היא עוסקת באירוע עצמו ובתוכנית החליפית לכאורה למקרה שהנחיתה לא תתרחש.
סקרלט ג'והנסון נהדרת כתמיד, מרשימה וכריזמתית כאשת היח"צ שדבר לא יעמוד בדרכה להשלמת משימתה. טאטום צ'נינג נראה כמו בסרטים אחרים בכיכובו – סוג של עב"מ. די תלוש ולא מחובר, וקשה להבין מה הוא רוצה מאיתנו. ולעומתו וודי הרלסון המרשים נראה כאילו יצא מסצנה של איזה פילם-נואר מסוגנן. הוא גברי, מחוספס, כריזמתי ומסתורי. והרי לכם על רגל אחת את כל מרכיבי התבלין של הטיסה הראשונה לירח, כפי שהי משתקפת בקומדיה הלא מזיקה הזאת.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|