|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
L'ete dernier |
הקיץ האחרון |
|
|
|
|
|
|
שחקנים: ליה דרוקר, סמואל קירשר, אוליבייה רבורדין, קלוטילד קורו, סרינה הו, אנג`לה צ`ן |
הופעה ראשונה: 2023 ארץ מקור: נורווגיה , צרפת
משך הופעה: שעה ו-44 דקות
|
|
|
|
עורכת דין (לאה דרוקר) מתחילה לנהל רומן עם בנה החורג שעובר לגור עימה ועם בעלה, אביו של הנער. הקִרבה המשפחתית לא עוצרת אותה, גם לא העובדה שהוא קטין - ואף לא עברו הפלילי. פרשת האהבים האסורה והיצרית מעמידה את ערכיה במבחן.
ביקורות את הבמאית קתרין ברייה פגשתי בראשית שנות ה-2000 בארץ, כשהגיעה לכאן לצורך קידום סרטה "אנטומיה של גיהנום". זה היה סרט פרובוקטיבי-חתרני, עם סקס פרברטי, ומה לא. עד כדי כך שמספרי הצנזור נשלפו כדי לקצץ בבשר החי. לא יצא לי לצפות באף סרט נוסף שלה מאז, אבל נראה שהיא התמתנה בדרך שבה היא בוחרת להציג סקס בקולנוע, כולל את מושאיו. ועדיין היא עוסקת כאן במערכת יחסים מינית על-גילית, וגם אסורה, על פי הקונבנציות החברתיות. הרומן בין אן ופייר נראה לי די תמוה. מילא אם היה מדובר בסטוץ חד-פעמי, של אישה בוגרת שחושקת ב"בשר צעיר" של נער, שהוא במקרה בנה החורג, מה שמעצים את הריגוש מה"חטא". הוא צעיר מאוד אבל כבר די מבושל, כלומר מגיע אליה עם ניסיון קודם. האמת היא שהתקשיתי להבין מה גורם לאן להמשיך את הקשר המיני אתו, שלא מגיע עם איזשהו מטען תרבותי או אחר המתפתח ביניהם. הוא אובססיבי אליה, והיא נכנעת לו. בעצם, מתמסרת. שוב ושוב. זאת עד הטוויסט בעלילה שיסבך את הכל. הסרט מציג באופן בוטה למדי, אפילו מעט וולגרי, את הקונפליקט הבלתי נשלט של אן, ולי קשה להזדהות איתה.
הבמאי המעולה לואי מאל יצר סרט בנושא דומה, "הלחישה שבלב" (1971). הוא תיאר את היחסים המורכבים שהתפתחו בין אם (לאה מסארי, בתפקיד אייקוני, בלתי נשכח) לבנה בן ה-14 (בנואה פרו). הסרט ההוא שרטט דיוקן רגיש ונוגע ללב של תא משפחתי בורגני, פגיע ופגוע, בו נעשה ניסיון לברר דברים שמתחת לפני השטח. גילוי העריות שם הוצג בצורה רגישה ועדינה - ניגוד מוחלט למה שקורה ב"הקיץ האחרון". (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|