|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משתתפים: סטיב קוגן , שירלי הנדרסון , לני ג'יימס |
הופעה ראשונה: 2002 ארץ מקור: בריטניה
משך הופעה: 113 דקות
|
|
|
|
היה היה בעיר מנצ''סטר בין סוף שנות ה-70'' לשנות ה-80'' של המאה ה-20 לייבל מהפכני ושמו פקטורי רקורדס. שם, על חורבות הפאנק, הנצה המוסיקה האלקטרונית ונולדה סצינת המועדונים העולמית. טוני וילסון, מייסד החברה, היה איש עם טעם וחושים בריאים – כתב של חברת הטלוויזיה גרנדה שנקלע עם עוד כמה מאזינים להופעה של להקה בשם ה''סקס פיסטולס''. הוא החליט להמיר את העיסוק הטלוויזיוני בעסקי מוסיקה ותחת כנפיו החלה לפעול להקה שקראה לעצמה ''ג''וי דיוויז''ן''.
אחרי התאבדות סולנם הפכה הלהקה להיות ''ניו אורדר'', וילסון הקים את מועדון ה''הסיינדה'' והשאר היסטוריה. כמו בהרבה מקרים, גם כאן זרעה ההצלחה הגדולה את ניצני ההתפוררות... 24 HOUR PARTY PEOPLE, סרטו הלפני-אחרון של מייקל וינטרבוטום - מי שייזכר לעד בזכות סרטים כמו ''נשיקת הפרפר'', ''וונדרלנד'' וגו'' - מציב עצמו במקום גבוה ברשימת סרטי היסטוריית הרוק''נ''רול של כל הזמנים הן בזכות חושי המיקום והזמן שלו, הן בזכות איפיוניו הסמי-דוקומנטריים ומראהו המחוספס (אי אפשר שלא להריח את מגעו המיוחד של רובי מולר), הן בזכות הנאמנות והדייקנות בכל הנוגע לפרטים הקטנים, הן בזכות הפגנת המשחק הנדירה של סטיב קוגן בתפקיד הראשי.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|