|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: אנדרו איטון , אניטה אוברלנד , טוני גריסוני , מרסל זיסקינד , פיטר כריסטליס
בימוי: מייקל ווינטרבוטום
מוזיקה: דריו מריאנלי |
| משתתפים: ג'מאל אודין טורבאי , אניהטולה , אימרן פראשה , הידיהטולה , אללה באוהש , חוסיין בגאיאן |
הופעה ראשונה: 2002
ארץ מקור: בריטניה
משך הופעה: 88 דקות
|
|
|
|
בפשוואר, על הגבול הפקיסטאני, חיים כמליון פליטים אפגאנים. חלקם הגיעו בעקבות הפלישה הסובייטית של 1979 אבל רובם נמלטו מן ההפצצות האמריקאיות של 2001. אל שטח ההפקר הזה של מחנות פליטים הגיע מייקל ווינטרבוטום עם מצלמת וידאו דיגיטלית קטנה וצוות צילום זעיר, לצלם סרט כמעט דוקומנטרי על אודיסאה של שני נערים.
ג''מאל בן ה-16 מתפרנס בדוחק מעבודה בבית חרושת ללבנים וחי במחנה בו נולד. בן דודו אנייאט, מעט מבוגר ממנו, מוכר ציוד סטריאו בדוכן בשוק וחי בפשוואר עצמה. המשפחה של אנייאט מתגייסת לשלוח אותו ללונדון לחיים טובים יותר, וג''מאל מכיר לו את אימרן, מבריח אנשים מקצועי. המחיר הוא 20,000 דולר לשני אנשים, בתנאי שיסעו דרך היבשה, וג''מאל מבטיח לעצמו את הכרטיס השני בזכות האנגלית הרצוצה שהוא מדבר. שני הנערים יוצאים לדרך, חוצים את המדבריות של פקיסטאן, גונבים את הגבול האיראני, מגיעים ברגל לטורקיה ועולים על ספינה לטרייסט. המסע המפרך רצוף פחד, חשדנות, חלומות שבורים, וגופותיהם של מי שכשלו בדרך.
מייקל ווינטרבוטום (1961) למד אנגלית באוקספורד וקולנוע בבריסטול ובלונדון. בסרטו המגויס ביותר מאז "סרייבו" הוא מעבד אל המסך סיפור אקטואלי ורב-עוצמה המבוסס על מאות דיווחים ממקור ראשון של פליטים, עובד עם שחקנים לא מקצועיים שמגלמים את חייהם, ומטשטש ביד אמן את הגבול בין סרט עלילתי ודוקומנטרי. "בעולם הזה" זכה בדב הזהב לסרט הטוב, בפרס השלום ובפרס חבר השופטים בעולמי בפסטיבל ברלין 2003.
פאשטו, פרסית ואנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|