סרט על השחקנית האהובה ליא קניג, בת למשפחת שחקנים, מי שכונתה "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי" משחקת מזה יובל בתיאטרון הבימה. היא זוכת פרס ישראל ב-87, זכתה בפרס על מפעל חיים ב-98, ובפרסים רבים אחרים.
הטוטליות של ליא למקצועה גרמה לה לוותר באופן טרגי על ילדים, והסרט מספר את הסיפור על בדידותה הנוראה, אשר למרות היותה מוקפת בהמוני אנשים אהובים ואוהבים, למרות הערצה גדולה לה זוכה מהקהל ולמרות הצלחתה המטאורית- היא חשה תחושת אובדן ובדידות תהומיים בחייה.
זהו סיפור על הפחד מזקנה, על הזדקנות, על הרצון להמשיך עד קצה היכולת הפיזית לשחק, ומצד שני על הניסיון לשמור ולהישמר מלהפוך פתטית על הבמה,לדעת לעצור ולעזוב בזמן. לצד הסיפור האישי יסופר גם סיפורו של התיאטרון הלאומי "הבימה" – שיהווה את הרקע לסיפור חייה של קניג מזה 50 שנה.