|
|
|
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
|
FARE UN FILM PER ME E VIVERE |
לעשות סרטים זה לחיות |
|
|
|
|
|
|
הופעה ראשונה: 1995 ארץ מקור: איטליה
משך הופעה: 55 דקות
|
|
|
|
ב-1995, אחרי למעלה עשור של שתיקה, כשגופו משותק בחלקו בעקבות שבץ ויכולת הדיבור כמעט ואבדה לו, יצא מיקלאנג'לו אנטוניוני לצילומי "מבעד לעננים", שבדיעבד יהפוך לסרטו האחרון. התסריט הורכב מסיפורים שכתב אנטוניוני, ובכדי לסייע עם חולשת הגוף התגייס וים ונדרס כיד ימינו והיה לעזר רב במהלך הצילומים. שחקנים מן השורה הראשונה (ג'ון מלקוביץ', סופי מרסו, ז'אן רנו ואחרים) שמחו לקחת חלק בפרוייקט ולעבוד בסמוך לאחד מגדולי במאי איטליה במאה העשרים.
אנריקה אנטוניוני, אשתו של, ליוותה את תהליך הצילומים חמושה במצלמת וידאו. היא מביאה אותנו קרוב קרוב אל תהליך העבודה הייחודי על הסרט, מתעדת את האופן שבו משתפים אנטוניוני וונדרס פעולה (בעיקר את האופן הג'נטלמני שבו אנטוניוני עודנו אוחז ברסן הבימוי). משתתפי "מבעד לעננים" שמחים לחלוק עמה את השמחה והכבוד שיש להם בעבודה עם המאסטר, את ההשפעה שיש לסגנון שלו על עבודתם.
מלאכת התיעוד מגלה שוב את האופן שבו מעצב את אנטוניוני את סרטיו באמצעות מבטים ומחוות ובעיקר מאפשרת לגלות משהו על האיש עצמו – על הפרפקציוניזם המפורסם, אך גם על חדוות הנעורים וההומור שלו. יש חן מיוחד לצפות באמנים גדולים בעבודתם; "לעשות סרטים זה לחיות", בזכות הגישה הישירה שלו, מאפשר התבוננות בלתי אמצעית ונטולת פרשנות על אמן גדול המבצע בפעם האחרונה את הקסם שלו.
איטלקית, תרגום לאנגלית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|