|
|
|
 |
קומדיה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ריקרדו טוצי, ג'ובאני סטאביליני, מרקו כימנז , פראנצ'סקו ברוני, פאולו וירצי , ארנאלדו קאטינארי
בימוי: פאולו וירצי |
| משתתפים: מרגריטה בוי , סרג'יו קאסטליטו , אליצ'ה טגיל , קרולינה יאקאניילו , פדריקה סברנה |
הופעה ראשונה: 2003
ארץ מקור: איטליה
משך הופעה: 116 דקות
|
|
|
|
באמצע לימודיה בתיכון מחליטה משפחתה של קטרינה לעקור לרומא. רק שם יש לאביה המופרע-משהו סיכוי להגשים את עצמו ולהפוך לסופר. אשתו, המוותרת למענו על אישיותה, נראית לגמרי אבודה בעיר הגדולה. והילדה? איך תסתדר הנערה הפרובינציאלית עם חברותיה המתוחכמות לספסל הלימודים? לא עובר הרבה זמן ומתברר כי דווקא בסדר ושתי הבנות הבולטות בכיתה נאבקות על חברתה - הראשונה היא בתה המתנכרת של סופרת ומתרגמת שמאלנית המעוניינת בחברת קטרינה גם מסיבות גופניות. השניה, שמרנית בהשקפותיה, היא בתו העשירה והמפונקת של שר בממשלה הימנית.
אביה של קטרינה, המנסה לנצל את ההיכרות עם הורי חברותיה כדי לקדם את הקריירה שלו, מגלה כי שמאל וימין קרובים זה אצל זה יותר מאשר אליו. אין לסנובים משמאל ולפופוליסטים מימין שום עניין בו ובשכמותו. אם לא די בכך, על סף שיגעון מוחלט הוא מגלה כי מתחת לאפו, אשתו התמימה לכאורה מנהלת פרשיית אהבים עם חבר מימי ילדותו...
''קטרינה הולכת העירה'' עושה שימוש נדיב בשנינות מרירה כדי לשרטט תמונה מדכדכת למדי של החברה האיטלקית כפי שהיא משתקפת בעיניה התמות של הנערה המתבגרת.
פאולו וירצי שברקורד שלו רשומות כבר כמה קומדיות משובבות, מבין את כוחה של התמונה, יודע איך ממקמים דמויות בעלילה מבלי להפכן לקריקטורות, איך מפעילים שחקנים ביעילות מירבית (נהדרת במיוחד היא אליצ''ה טגיל עם העיניים התמות וחוץ ממנה מופיעים פה גם לא מעט סטארים; ממיקלה פלאצ''ידו ועד רוברטו בניני).
פסטיבלים: רוטרדם
איטלקית, תרגום לאנגלית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|