שימבורסקה רואה את האדם בעין חדה וחומלת ומתבוננת בחיים מזווית מפוקחת ונטולת רגשנות יתר.שירתה עוסקת בזמן, בהיסטוריה, בקוסמוס, ביחס האדם לסובב אותו, בעולם ומלאו.
לאחר תהליך מרתק, נוצרו שתי דמויות, פנים שונות באישיותה של שימבורסקה כפי שמשתקפת בשירתה, שתי נוודיות ללא מקום או הגדרה, דמויות על זמניות שבאו משומקום ואין הן הולכות למקום כלשהו.
"שימבורסקה ממחישה בשלמות את משימתו היסודית של האמן, מעמיק ונוקב ככל שיהיה, לשעשע את הקורא”, וודי אלן.